רש״י ד״ה דהואיל - כולה שמעתי׳ במנחות. ויש לעיין מה רוצה רש״י בזה. ועוד יש להעיר אם הכוונה שכולה שמעתתא במנחות או כולה שמעתי במנחות. ועיין רש״י ב: ד״ה ונדבה- בסו״ד - (מפי השמועה במנחות עד כאן) וגם שם צריך עיון בכוונת רש״י. ועוד יש להעיר מדוע דברי רש״י בסוגריים ומה כוונתו במש״כ ״עד כאן״ ועיין רש״י ט: ד״ה שחיטה - כ״ך שמעת״י במנחו״ת וצ״ע בכל זה.
שמואל
לייקווד
א) נראה שדרכו של רש"י שמביא הרבה פעמים ממי הוא שמע פירושו למשל רש"י כמה פעמים כותב ששמע פירושו מרבי יעקב בר יקר או מרבי יצחק הלוי וגו', וזה על דרך מ"ש (אבות ו:ו) שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.
ב) אמנם יתכן שלפעמים רש"י לא שמע הפירוש מרב מסויים אלא שהפירוש יצא מתוך הליבון בלימוד הסוגיא בישיבה בדיבוק חברים. לכן רש"י כותב מפי השמועה במנחות או כך שמעתי במנחות, פי' שכך יצא מתוך החבורה כשלמדו מסכת מנחות בישיבה, או יכול להיות שלפעמים רש"י שכח ממי הוא שמע את הפירוש אבל זכר ששמע זה כשלמדו מנחות.
ג) ובאמת רש"י אינו מביא רק מה ששמע במנחות, דעי' לעיל ז. סוד"ה לדברי, וז"ל, כך שמעתי בשבועות, ולקמן פח: ד"ה אין אפוד, וז"ל, כך שמעתי במסכת ערכין, ובעוד מקומות. אבל כנראה הטעם שמצינו בשלש מקומות עד דף כה שרש"י מביא מה ששמע במס' מנחות הוא משום שמס' זבחים ומס' מנחות הם מאד קשורות זו לזו.
ד) על פי הנ"ל יתכן מאד לענ"ד שמ"ש רש"י כאן כה. פי' כולה שמעתי במנחות ולא כולה שמעתתא במנחות כי כולה שמעתי במנחות הוא דומה למה שרש"י כתב במקומות אחרים.
ה) באמת צ"ע למה בדף ב: כתוב בסוגריים ובדף ט: כתוב במנחו"ת עם גרשיים אבל לבי אומר לי שאולי זה הוספה מצאצאי רש"י. ונראה דמצינו כעין זה ברש"י ב"ב ד: ד"ה ה"ג ר' יוסי ובסוף כתוב ת' מו' שמ', ואולי פירושו תוספות מורינו שמואל, והכוונה לרשב"ם, וכן ב"ב ד: ד"ה אין מחייבין וז"ל הג"ה תמ"ש ואולי זה גם תוס' מורינו שמואל. ואולי גם כאן בזבחים יש הוספה מן העורכים סמוכים לזמנו של רש"י, וצ"ע.
כל טוב
דוד בלום
יישר כוח גדול!
ובאמת לפנים כמה שנים שאל חבר שלי את מרן הגר״ח קנייבסקי שליט״א על הגרשיים ברש״י והשיב שזה מן המדפיסים
נראה להביא סיוע לגרח"ק שליט"א מרש"י לקמן לט. סוד"ה ועשה, וז"ל, כך שמעתי במנחות, וכן לקמן מ: ד"ה מספג, וז"ל, כך שמעתי במנחות, ולקמן פח. ד"ה ואין מקדשין, וז"ל, כך שמעתי במנחות. ומדמצינו במקומות אלו שהוא בלי סוגריים מסתבר שהגרשיים הם הוספה אח"כ.
כל טוב
דוד בלום
הלום ראיתי שיש שכתבו שרש"י לא למד מסכת זבחים אצל רבותיו בישיבה, משא"כ מסכת מנחות כן למד אצל רבותיו, מש"ה רש"י כותב כמה פעמים "כן שמעתי במנחות". ומכיון שמסכת זבחים ומסכת מנחות הן קשורות זל"ז הרבה ורש"י שמע הרבה פירושים מרבותיו כשלמדו מנחות, זה עזר לו כמה פעמים כשבא לפרש מס' זבחים אע"פ שלא למד זבחים אצל רבותיו.
והנה כמה ראיות שרש"י לא למד זבחים אצל רבותיו:
א) רש"י כמה וכמה פעמים כותב במס' זבחים "כך שמעתי במנחות" וכמדומה שאף פעם לא כותב "כך שמעתי בזבחים".
ב) רש"י כמה פעמים במס' זבחים כותב "כך שמעתי בפלוני" חוץ ממה ששמע במנחות, עי' לקמן ל: ד"ה ה"ג להכי, וז"ל, כך קבלתי בתמורה (ועי' לעיל שהבאתי עוד דוגמאות כאלו). וא"כ אע"ג שבמסכתות אחרות רש"י גם מביא מה ששמע במקומות אחרים (עי' שבת יט. ד"ה מפליגין, וז"ל, ומרבינו יעקב שמעתי בעירובין, ושבת סה: ד"ה אלא פרת, וז"ל, ואני שמעתי בבכורות), מ"מ נראה שרש"י כותב זה יותר פעמים בזבחים מבמסכתות אחרות, והטעם משום שלא למד זבחים אצל רבותיו, לכן מביא פירושים ממסכתות שלמד אצל רבותיו.
ג) עי' לקמן נו. ד"ה שהכהנים שרש"י כתב וכן הגהתי מספרו של רבינו ומשמע שרבו של רש"י נפטר לפני שזכו ללמוד ביחד מס' זבחים כי רש"י כותב שהגיה מספרו של רבו ולא שמע זה מפיו, וכן לקמן נו: ד"ה ה"ג אם, וז"ל, כך הגהתי מספרו של רבי.
ד) מכל הנ"ל יש משמע שרש"י לא למד זבחים אצל רבותיו לכן כותב כך שמעתי במנחות כי שמועות אלו נתנו לו הכח לפרש מס' זבחים.
חודש טוב,
דוד בלום
יישר כח גדול.
איפה ראית שכתבו כן?
חלק מן הדברים ראיתי ב'רש"י חייו ופירושיו' של הרב רפאל הלפרין.
חג מתן תורה שמח!
דוד בלום