לכבוד מו"ר הרה"ג שליט"א אחדשה"ט
"בכולן" נאמר ונעלם וכאן לא נאמר ונעלם וכו'
והנה ידוע מבעלי כללים שמשמעות "כל" היינו ג'. וכן מבואר בתוספות כתובות דף ח ובעוד ראשונים בכמה מקומות.
והנה עיין שבועות לה. להכי כתבה רחמנא לעדות גבי שבועת ביטוי וגבי טומאת מקדש וקדשיו דבכולן נאמר ונעלם כו'
א) ביטוי ב) מקדש ג) קדשיו.
והנה עיין רש"י כה: בכולן - בכל הכתובין בקרבן עולה ויורד שבועת ביטוי וטומאת מקדש וקדשיו נאמר ונעלם.
אולם עיין רש"י לא: ד"ה בכולן נאמר ונעלם - בכל הכתובים בקרבן עולה ויורד "כגון" שבועת ביטוי וטומאת מקדש נאמר ונעלם.
וראיתי מקשים מדוע כתב רש"י כגון, הרי פרט כל הני דברים דכתיב בהו ונעלם.
ונראה ליישב שהרי כאן בדף לא: לא הזכיר רש"י קדשיו ולכן שפיר כתב כגון. (אולם עדיין קשה מדוע השמיט קדשיו וכתב כגון במקומו ואפשר שרצה לקצר כדרכו בקודש וצ"ע)
והנה עיינתי ברש"י כריתות ט. ושמחתי דעיין שם בד"ה בכולן וז"ל בכל המביאין עולה ויורד שבאותה פרשה כגון מטמא מקדש ושבועת בטוי דכתיבי בהו שבועת העדות. עכ"ל
הרי כתב כגון ולא כתב קדשיו ומבואר כנ"ל ודו"ק בזה.
עדיין יש להעיר מדוע בכריתות שינה רש"י בלשונו וכתב מקדש קודם ביטוי, הרי בגמרא שבועות לה. הזכיר ביטוי קודם מקדש. וכן ברש"י במסכת שבועות כה: לא: ביטוי קודם.
אמנם לא על רש"י בכריתות קשה, רק על הגמרא בשבועות קשה שהרי בקרא כתיב תחילה מקדש וקדשיו ואח"כ ביטוי וא"כ צ"ע אמאי שינה הגמרא מלישנא דקרא.
ועיין נהורא שרגא עמ"ס שבועות לה. ודו"ק היטב
עדיין יש לפלפל בזה ועוד חזון למועד בע"ה
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
א) נלע"ד שדברי כתר"ה נכונים מאד ליישב הסתירה בין רש"י כה: לבין רש"י לא: ורש"י כריתות ט.
ב) בענין מה שהקדימה הגמ' שבועות ריש לה. שבועת ביטוי לטומאת מקדש וקדשיו אע"ג דבקרא כתוב מקדש וקדשיו קודם שבועת ביטוי י"ל שהרי עיקר הענין כאן במסכת שבועות הוא דיני שבועה לכן הקדים שבועה שהוא הנושא של מכילתין.
ג) ובדרך זו יש ליישב למה רש"י שבועות כה: ושבועות לא: הקדים שבועת ביטוי לטומאת מקדש משא"כ בכריתות ט. הקדים רש"י מטמא מקדש לשבועת ביטוי כי במסכת שבועות עיקר הענין זה שבועה לכן הקדים שבועה משא"כ במסכת כריתות עיקר הענין זה קדשים לכן הקדים טומאת מקדש.
חילך לאורייתא!
דוד בלום
יש רק להוסיף בענין המילה "כגון" שהבין כתר"ה שליט"א בפשיטות שהכוונה שיש עוד דברים שלא הוזכרו אבל אין זה דבר פשוט דעי' סנהדרין צח: כגון רבינו הקדוש וכתב רש"י שם (ד"ה אי מן) שהאי כגון לאו דוקא כי ודאי מדובר על רבינו הקדוש, עיי"ש. הרי שאע"פ שכתוב בגמ' כגון מ"מ יכול להיות שפירושו דוקא. ועי' גם רש"י פסחים ה: (ד"ה לפי), וז"ל, אבל אתה רואה בגבולין של אחרים כגון נכרי ושל גבוה, ע"כ. ושם ג"כ נראה שאין עוד דוגמאות שהשאיר רש"י (ועי' פנ"י שם), וא"כ משמע שגם רש"י משתמש במילה כגון בלאו דוקא. ועי' שדי חמד מערכת כ"ף כלל ז' שהביא כמה מקומות שכגון זה דוקא וכמה מקומות שכגון זה לאו דוקא.
כל טוב
דוד בלום