הדין שניתן להקריב החטאת בלבד מבואר בפרק א' משנה ב' חטאת שנתערבה בחובה אין כשר אלא כמנין חטאות שבחובה, עד כאן. וכתב רבינו עובדיה מברטנורה שאם מדובר בשני קינין של חובה אם כן אינו יכול להביא מאלו החמש פרידות רק שתי חטאות בלבד.

אמנם עיין רמב"ם הלכות פסולי המוקדשין פרק ח' הלכה ג' שכתב לפיכך אם היתה החובה שתים בחטאת חצי החובה כשר וחצייה פסול ויראה לי שהוא עושה כולן למטה כמעשה חטאת. וביאר בכסף משנה שמה שעושה כולן למטה כחטאת העוף אין בזה משום מקריב פסולים למזבח כיון שקינים סתומים הם ולא קרא שם עולה על שום אחד מהפרידים.

מצאתי בסייעתא דשמיא שהרא"ש חולק על הכסף משנה שהבאתי לעיל והוא בפירוש הרא"ש על קנים פרק א' משנה ב' שכתב שחטאת שנתערבה בקן חובה סתומה אין יכול להקריב מאותן ג' אלא חטאת אחת כי שתי חטאות אינו יכול להקריב דשמא החטאת שהקריב תהלה היתה מקן חובה ובהקרבתה לחטאת נקבעה בת זוגה לעולה והרי יש כאן תערובת חטאת ועולה וימותו, עד כאן לשונו של הרא"ש.

למדנו מדברי הרא"ש שהוא סובר שאם יש קן סתומה ואז מקריב הראשון לחטאת השני ממילא נעשה עולה אמנם הכסף משנה לא סובר כן כי כתב כיון שקינים סתומים הם ולא קרא עולה על שום אחד מהפרידים אם כן יכול להקריב כולם למטה כמעשה חטאת ולא אומרים שכשהקריב הראשון חטאת השני ממילא נעשה עולה.

לפי הרא"ש בחטאת שנתערבה בקן חובה סתומה מקריב חטאת אחת ושתי גוזלות הנשארות ימותו ויביא קן אחר אחד לחטאת ואחד לעולה. לפי ההבנה של הכסף משנה בשיטת הרמב"ם יכול להקריב כולם חטאת וממילא יצטרך להביא שוב קן אחר אחד לחטאת ואחד לעולה.

דוד בלום