לא מובנים כלל סוף דבריו של תד"ה אין מתחילין בפרשה פחות מג' פסוקין [כב.] ממ"ש "וגם יש להם לחשוב", דלפי פשוטו אני מבין דבענין א' אין מפסיקין, וא"כ יש פעמים רבות (אפי' בפרשת השבוע - ד/ה) מחלקין באותו ענין. ולכן כנראה דלא הבנתי כונתו או"ד צריך מ"מ באור. ונא תסבירו לי. שכמ"ה

הקטן אהרן ברכה הי"ו, ק"ק מילאן יע"א, אטליא

במגן אברהם סימן קלח סק"ב האריך לפרש דברי תוס' מגילה כב. סוף ד"ה אין. קודם תוס' הסבירו למה אין איסור בראש חודש שהשלישי קורא שני הפסוקים של "וביום השבת" כי אין לחשוש שמי שנכנס לבית הכנסת יאמר שהשלישי רק קרא שני פסוקים כי זה ידוע לכולם שיש רק שני פסוקים כאן ולכן יאמרו שבטח הוא קרא עוד פסוקים לפני זה.

אחר כך תוס' כתבו "וגם יש להם לחשוב" וכתב בלבושי שרד על המגן אברהם שזה עוד תירוץ ופירושו שיש עוד טעם למה אין לחוש שיגידו שהשלישי קרא רק שני פסוקים של "וביום השבת" כי כשיראו שהרביעי מתחיל "ובראשי חדשיכם" יבינו שבטח השלישי קרא עוד פסוקים לפני זה שאין סברא שיהיו כל כך קמצנים עם הפסוקים של השלישי לתת לו רק שני פסוקים מאחר שכולם רואים שהרביעי הולך לקרוא חמשה פסוקים של "ובראשי חדשיכם". (והוסיף הלבושי שרד שאין לחשוש שיראו שהשלישי רק קרא שני פסוקים ולא ידעו שהרביעי קורא 5 פסוקים כי יצאו לפני סוף הקריאה שהרי אסור לצאת באמצע הקריאה של איש אחד לכן לא חוששים שיצאו באיסור.)

אם כן זה פירוש המילים "לא היה לו להניח כשהגיע לפרשה וגו'" שלא היו צריכים להפסיק לקרוא לשני כשקראו לו רק שני פסוקים של פרשת "וביום השבת" שהרי אפשר להמשיך לקרוא לו עוד פסוקים של "ובראשי חדשיכם" שהוא דומה לפרשה שקראו ממנו שני פסוקים (והוא גם מענינו של יום שהרי מדבר על ראש חודש והיום באמת ראש חודש וזה פירוש המילים "שהרי גם זו מעין פרשה שהניח בה") ומכיון שעצרו לשלישי בסוף "וביום השבת" בטח כבר קראו לו פסוקים לפני זה ולכן לא היה "מסכן" שלא קראו לו רק 2 פסוקים ולרביעי קראו 5 אלא גם לשלישי קראו כמה פסוקים וממילא לא יבאו לומר שמותר לקרוא 2 פסוקים לאיש אחד.

כתיבה וחתימה טובה.

דוד בלום