שמואל דוד ברקוביץ שואל:
לכבוד הרה״ג שליט״א אחדשה״ט
רב יהודה אמר רב בשעה שישראל עולין לרגל עומדין צפופין ומשתחוים רווחים נמשכין אחת עשרה אמה אחורי בית הכפורת
רש״י ד״ה צפופים - לשון צף מרוב העם היו נדחקים איש באחיו ואין לו מקום לנטות על צדו לכאן ולכאן וזקוף כקורה אף רגליו ניטלים מעל הארץ
צ״ע קצת מדוע לא חששו לסכנה, ועיין פסחים סד: תנו רבנן מעולם לא נתמעך אדם בעזרה חוץ מפסח אחד שהיה בימי הלל שנתמעך בו זקן אחד והיו קוראין אותו פסח מעוכין
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד
הכולל משיב:
שלום וברכה,
קשה לדעת מה בדיוק היה שם, אבל אפשר לשער שבמקום הקדוש היתה רגישות מאד גדולה של אדם לזולתו ומאד נזהרו לא להפיל איש את רעהו.
בשורות טובות, ישועות ונחמות.
יוסי בן ארזה