תענית יח. לא נצרכה אלא לחודש מעובר, וברש"י לשא נראתה הלבנה ביום ל' צ"ע דלכאורה חייבים לנהוג דיני ראש חודש לחומרא ביום ל' מדין ספק.
שווארץ
שלום
לכאו' י"ל שלענין האיסור להתענות בימים שלפניהם אין מחמירים בספק, ולכן כ"ט היה מותר.
ולפי"ז מתפרש שתמיד יש להתיר כ"ט משום הספק שמא יתעבר החודש. וע' נוב"י תנינא או"ח צ"ג שפירש כעי"ז בדעת התוס'. וע' בחשק שלמה על אתר דרך אחרת בפרש"י.
בברכה. יוסי בן ארזה
לא באנו לדון על יום כ"ט, שהיא אסורה מדין יום שלאחר עשרין ותמניא, אלא על יום ל' עצמה, ובכמה מקמות מבואר דבראש השנה היו נזהרים מספק עד שלא נתקדשה.
[והנה דעת הרמב"ם הוא דאיסור תענית בראש חודש הוא מן התורה, ודלא כהשו"ע, - ונפק"מ לגבי נדרים, ולכאורה יש להחמיר מספק.]
לפירוש החשק שלמה שם הנידון הוא על יום כ"ט. וגם אם נפרש כפשטות הדברים שהנידון על ל' י"ל כמוש"כ הנוב"י שם שיש אופנים שברור שלא יקדשו החודש ביום ל'.
יוסי בן ארזה