מה בכלל השאלה "הדא מנא לך"? האיך ידע רב הושעיה שרבו של בנו לא בירך אותו באותה הברכה מעצמו? שכמ"ה
הקטן אהרן ברכה
מילאנו
כששומעין דבר חכמה ממי שאינו חכם גדול מבינים שאין זה דברי עצמו, אלא שקיבל דבר זה ממי שהוא חכם אמיתי.
וזה כנראה מה שקארה כאן. רבה ראה שהסגי נהור לא היה כ"כ חכם שיאמר מעצמו מאמר כזה, ולכן שאלו "הדא מנא לך" ונראה גם כן שזוהי כוונת ה"תקלין חדתין" שפירש מנא לך הא בריתא שהוא דרך חכמה.
כולל עיון הדף