אברהם יוסף שווארץ שואל:
יל"ע איך פסק הרמב"ם חרס חדשה, ולא פסק דבעינן מים חיים, אם עיקר מקור דברי רבי ישמעאל הוא ממים חיים
אברהם יוסף שווארץ
הכולל משיב:
כך פירש המשנה למלך (סוטה ג,ט):
ואחר כך מביא כלי חרש שלא נעשה בו מלאכה מעולם וכו'. כתב מרן וז"ל ויש לתמוה על רבינו וכו' (עיין בכ"מ בד"ה ודע וכו'). ואני תמיה בקושיית מרן ז"ל דהא בגמרא הקשו למאן דאית ליה דטעמיה דרבי ישמעאל הוא משום דגמר כלי כלי ממצורע דמה למצורע שכן טעון עץ ארז וכו' וקאמר רבא בכלי חרס כלי שאמרתי לך כבר ולפי זה טעמיה דר"י לאו משום ג"ש דכלי כלי הוא אלא משום דגלי קרא בכלי חרס וא"כ דוקא במצורע הוי מים חיים אבל בסוטה לא ורבינו פסק כרבא. ואפשר דס"ל כרבי יהודה דאית ליה בפרק המפלת דכל ג"ש שאינה מופנה אין למדין ממנה ודברי מרן ז"ל צריכין לי תלמוד ועיין בספר קרבן חגיגה סי' פ"א:
יוסי בן ארזה