מועד קטן טו:
ת"ש ואחר טהרתו, אחר פרישתו מן המת, שבעת ימים יספרו לו אלו ז' ימי פסירו, [וברש"י מונין שבעת ימי הזאתו, שבעת ימים אחרים יספרו לו]
יש לתמוה לתורא"ש יבמות עא: ד"ה ערל מקבל הזאה, שכ' דמצורע הוקש לטמא מת ואינו יכול לקבל הזאה.
שווארץ
שלום
אפשר שנצטרע לאחר הזאתו.
יוסי בן ארזה
לא הבנתי אם הוא מחכה ז' ימי פסירו מיד אחר הזאתו,, בהכרח שהיה מוחלט בעת טהרתו, דאי לא תימא הכי יצטרך לחכות כל זמן סגריתו ?
שלום
לכאורה מדובר כאן בשני סיפורים שונים, טומאת מת וצרעת, לא ביחד.
יוסי בן ארזה
עדיין לא הבנתי,
בודאי מדברים על סיפורים שונים,
עם כל זה מדברים על אדם אחר שהיה טמא למת ולצרעת,
וסופר עוד ז' ימי ספירו אחר טהרתו,- כדמבואר בקרא וברש"י,
ולכאורה נמצא שהיה מצורע מוחלט בעת הזאתו
למה אי אפשר לפרש שנצטרע בזמן אחר, לא כשהיה טמא למת?
יוסי בן ארזה
הפסוק אומר "ואחרי טהרתו שבעת ימים יספרו לו" - דהיינו לאחר שנטהר מטומאת מת יש לו לס]ור בדיוק שבעת ימים, ולא שמדברים על מי שנטמא וחייב לחכות עד טהרת הנגע ואין טהרתו תלויה כלל בימים.
נראה שהדרשה מוציאה את המלים 'שבעת ימים יספרו לו' לענין אחר.
יוסי בן ארזה