שלום
המשנה אומרת, "ב"ש אומרים אין מוציאים לא את הקטן ולא את הלולב ולא את הס"ת לרה"ר."
נשאלת השאלה, לב"ש תוקעים את השופר ביו"ט של ר"ה או לא תוקעים? אם לא מוציאים שום דבר לרה"ר (חוץ מצרכי אוכל נפש), נחשוש שמא ילך אצל הבקי ויעבירנו ד' אמות, וא"כ איך תוקעים את השופר ביו"ט שחל ביום רגיל לב"ש?
(כמו כן יש להקשות לענין לולב בסוכות)
יורנו המורה,
אברהם בטאט, סאו פאולו, ברזיל
הטו"א כבר הקשה קושיא זו ותירץ שלא רצו לעקור מצוה דאוריתא מכל וכל, לכך לא גזרו על תקיעת שופר בשאר ימי השבוע.
ויש להוסיף טעם, שגזרו רק בשבת משום שהוא חשש איסור כרת, משא"כ ביו"ט שאין שם אלא איסור לאו לא גזרו (ומצינו שלבית שמאי עצמם יש חילוק בין שבת ליו"ט בגזרות חכמים, בריש המסכת, שגזרו על מוקצה בשבת ולא ביו"ט).
ועוד כתבו אחרונים ליישב עפ"י דברי המג"א (תקפח) בדעת הרי"ף והר"ן, שכל הגזרה שמא יעביר ד' אמות אינה אלא בצירוף הדבר שאין אנו בקיאים בקביעא דירחא, ושמא הוא יום חול ונמצא שחילל שבת שלא לצורך אבל לולא כן לא היו גוזרים כלל. ולפי"ז כשחל יו"ט בשאר ימי השבוע אין מקום לגזור, שהרי על הצד שאין זה יום טוב אין כאן חילול כלל.
ויש אומרים עוד, שלבית שמאי אכן אין גזרה שמא יעבירנו ד' אמות ברה"ר (ע' פורת יוסף ראש השנה כט וקהלות יעקב פסחים סי' י).
בברכה.
יוסף בן ארזה
