תנו רבנן אשר נשיא יחטא פרט לחולה משום דהוה ליה חולה אידחי ליה מנשיאותיה אמר רב אבדימי בר חמא פרט לנשיא שנצטרע שנאמר וינגע ה' את המלך ויהי מצורע עד יום מותו וישב בבית החפשית ויותם בן המלך על הבית מדקאמר בבית החפשית מכלל דעד השתא עבד הוה וכו'.
ויש לעיין מדוע מביאה הגמ' ראי' מהמלך עוזיהו ולא מדוד המלך ע"ה שקדם לעוזיהו, ואף אצלו הי' כך, כדאיתא במסכת סנהדרין דף קז. אמר רב יהודה אמר רב ששה חדשים נצטרע דוד ונסתלקה הימנו שכינה ופירשו ממנו סנהדרין נצטרע דכתיב תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין נסתלקה הימנו שכינה דכתיב השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני ופרשו ממנו סנהדרין דכתי' ישובו לי יראיך וגו' ששה חדשים מנלן דכתי' והימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה (קז:) בחברון מלך שבע שנים ובירושלים מלך שלשים ושלש שנים וכתיב בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים וגו' והני ששה חדשים לא קחשיב ש"מ נצטרע. ובפרש"י ז"ל שם בד"ה בחברון מלך, מדהכא חשיב להו ובאידך קרא לא חשיב להו ש"מ לא היה מלכותו שלימה שנצטרע אותן ו' חדשים.
ונראה שזה משום שהעובדא עם עוזיהו הוא יותר מפורשת בפסוקים מהעובדא עם דוד המלך.
פירוש הדואר (אימיייל)
שלום,
אם כי תשובתך נכונה, אך נראה שיישוב השאלה עוד יותר פשוט. הלא אצל דוד כתוב (או נדרש) רק שנצטרע, אך לא ידענו מתי וכמה זמן, אלא שלמדו שנצטרע ששה חדשים ממה שבמקום אחד הוזכר שמלך בחברון עוד ששה חודשים ובמקום אחר לא הוזכרו אותם ששה חדשים. כל עיקרו של לימוד זה מסתמך רק על ההלכה המקובלת - הנלמדת מעוזיה - שנשיא שנצטרע עובר מנשיאותו, שכן אילולא ידענו אותה הלכה ממקור אחר, אין כל ראיה לתלות את הששה חודשים בצרעת, כי מניין לקשור את העובדה שדוד נצטרע בזמנים של הנשיאות. רק לאחר שידענו שהנשיא עובר בגלל צרעת, וידענו שדוד נצטרע, יכולנו ללמוד שנצטרע ששה חדשים. אם כן המקור הוא בהכרח רק מעוזיהו.
בברכה,
יוסי בן ארזה