א) חגיגה י: ודלמא לעבור עליו בשני לאוין, הכא שאני דאין להעמידו בקרבן חדש שלא מצינו כיוצא בו בתורה,
הנה משמעות דברי התוס' דהלאו הוא דוקא בחגיגה ולא בקרבן אחר, [ודלא כהרמב"ם ל"ת קט"ז]. וצע"ק דא"כ אף קרא דהיא העולה על מוקדש נימא דאיירי דוקא בעולה ולא בשאר קרבנות.
ב) עוצ"ע ל' הגמרא ודלמא לעבור עליו בנשי לאוין, ובתוס' הקשו דכל היכא דאיכא למידרש דרשינן ולא מוקמינן לה בלאוי יתירי, דהרי פהסוק השני כולל בשר הקרבן דלא נכלל הלוא הראשון, ולא הוי לאוי יתירי.
ג) עוד צ"ע דברי המרב"ם [קרבן פסח א ז, ועוד מקומות] דנקט דהמותרי אימרוים עובר בלאו, ולכאורה מבואר בגמרא דילן דעובר בשני לאוין?
אברהם יוסף שווארץ
שלום
א) כוונת התוס' שאין לנו לחדש קרבן חדש בעולם (חגיגה) בגלל יתור הלאוין. אלא לעולם אימא לך וחגותם אותו היינו שמחת יו"ט ואין כלל קרבן חגיגה.
ב) כתבו התוס' (ד"ה ולא ילין) שמהפסוק 'ולא ילין מן הבשר' שמעינן גם חלב, מדכתיב ביום הראשון לבוקר ולא כתיב ביום השלישי, דמשמע דלאו דווקא בשר השלמים בבל ילין אלא גם החלב שנפסל בלינת לילה אחד. וכיון שהפסוק כולל גם חלב שוב א"צ קרא דולא ילין חלב חגי.
ג) כבר פירש הרמב"ם בספה"מ בשורש התשיעי שאין הכוונה 'לעבור עליו בשני לאוין' שעובר בשתי מצוות, אלא מצוה אחת היא שנכפלה אזהרתה.
בברכה. יוסי בן ארזה