אהרן ברכה שאל:
הא דכתב בגמ' נחלה זו ירושלים מסתבר, אולם צריך ראי'. מה שלא מובן לי בק"ד הוא למה זה מוכרח ש"מנוחה" זו שילה מה הקשר. ועוד לפי המסקנה שהדר בי' ר' יצחק, מאי עביד לי' עם אותו למוד של היקש? וצ"ב.
הקטן אהרן ברכה הי"ו, ק"ק מילן יע"א, איטליא
הכולל משיב:
שילה היתה כמנוחה זמנית (כ370- שנה), ואילו ירושלים נחלה קבועה וקיימת לעולם. ועוד רמז (מרד"צ הופמן): שילה לשון שלוה, שאז הונח להם ושלוו במידת מה מן האויבים (וזהו 'עד כי יבוא שילה' - יבוא לעיר שלוותו). ו'ירושלים' לשון ירושה ונחלה, וגם לשון עיר שלום - על שם המנוחה הגמורה.
לפי מה שתלו דברי ר' יצחק במח' תנאים, הלא י"ל דפליגי אם למילף בהיקש זה. גם יתכן שמקישים ממנו דברים אחרים.
יב"א