לפי התד"ה ומאי טעמא הדר בי' משום קושיא דרבי, לא מובן לי עתה במילים הה"א, משום שאם זה פרוש "קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא" הוא כמ"ש בסוף דבריו גבי פלוגתא דתנאי לא ברור כלל איך יש לו אותו ה"א. וא"א לומר שהתכון כאן לדבר אחר משום דהשתמש באותו פתגם. ואולי אפ"ל דהגמ' אמרה כן, כעין מה שפירש ר"ת גבי שיטת ר"א בתד"ה דכ"ע. אולם ק"ק לומר כן דמ"מ השתמשות הפתגם צריכה אותה משמעות.

הקטן אהרן ברכה הי"ו, ק"ק מילן יע"א, איטליא

תוספת אומרת שר' יצחק עצמו חשב שהתנא שסבירא ליה "לא קידשה לעתיד לבא" סבירא ליה שגם הבמות מותרות לאחר ירושלים, וידע שיש מחלוקת כללית של קידשה או לא קידשה. רק אחר ששמע מר' מרי שאין מ"ד כזה חזר. ומה שהביא הגמ' "תנאי היא" היינו שזה המחלוקת שטעה ר' יצחק בפירוש אחד מהשיטות (כ"כ ברשב"א, וע"ע בטורי אבן שכתב פי' דומה לזו).

בברכת התורה,

יעקב מנטרוז