א) מנחות ט.
דתנן נטמאו שיריה נשרפו שיריה אבדו שיריה כו׳
רש״י ד״ה כ״ע לא פליגי - דהשתא מה אבדו שירים או נשרפו כו׳
יש להעיר מדוע השמיט רש״י ״נטמאו״ הנזכר תחילה במתניתין.
ועוד מדוע שינה מסדר המשנה ונקט אבדו קודם נשרפו.
ועיין בגמרא בע״ב ״אפילו שרוף ואבוד״
ועיין זבחים קד. ברד״ה אליבא דרבי אליעזר כו׳ ״כגון אבד או נשרף״ ובד״ה אבל לענין עור כו׳ ״ואם נשרף בשר או אבד״ ובד״ה מידי דהוה אדיעבד - ״גבי אבוד ושרוף״
וצריך ישוב לכל זה.
ב) מנחות ט:
ארבעה שמאלית כתיבה תרי בעני ותרי בעשיר.
ויש לעיין מדוע לא כתב הגמרא ״תרי בעשיר ותרי בעני״ כסידרא דקרא וצ״ע
שמואל ,
לייקווד
א) בפשטות י"ל דלא קפיד על הסדר וזמנין נקט במאי דסיים התנא וסיים במאי דפתח, וכן לא האריך כרוכלא למנות את כל המקרים. אך ייתכן לבאר ברש"י במנחות שנקט מענין הדומה לקומץ שחסר, דהיינו שחסר במציאות, וזה דומה ביותר לאבדו השיריים ואח"כ לנשרפו, והכי פחות דומה לנטמאו.
ב) אינני יודע. אולי בגלל שתרי דעני באים לדרשה, משא"כ שבעשיר הראשון לגופיה.
יוסי בן ארזה
יישר כח גדול!
ובאמת יש סברות לכאן ולכאן איזה מהן גרוע יותר שרוף או אבוד - עיין שושנים לדוד פרק ג וע"ע עולת שלמה תוספות דף יא: