שקלים ח: מהו לצאת ביין של שביעית
ובתקלין חדתין פי' דאיירי אחר הבעירו, ואסור ליהנות אבל מצוות לאו להינות נינוה,
וצ"ע מאי שנא ממעיין בימות חמה, דאע"פ דמצוות לאו ליהנות נינוה מכל מקום באותה שעה יש לו ג"כ הנאה, ואסור לכמה ראשונים?
שווארץ
עי' שו"ע סי' תע"ב ס"י, מי שאינו שותה יין מפני שמזיקו או שונאו צריך לדחוק עצמו ולשתות לקיים מצות ארבע כוסות. א"כ י"ל דבגמ' כאן איירי במי ששונא יין.
כל טוב
דוד בלום
שוב נראה שתירוץ זה לא יועיל לנו כי אם מדובר באדם ששונא יין הרי לא נהנה מיין, וא"כ אין צורך להגיע כאן לסברא דמצות לאו ליהנות ניתנו, כי נראה שלתקלין חדתין אין איסור אכילה שתייה אחר הביעור בפירות שביעית שלא הופקרו, רק יש איסור הנאה, ולכן אדם שלא נהנה מפירות אלו נראה שאין עובר שום איסור אם שותה את היין.
אמנם אולי י"ל תירוץ אחר ע"פ מנ"ח מצוה ו' סק"ז בשם שער המלך שהביא מאחד מן הראשונים דלכך מודר הנאה ממעיין אינו טובל בימות החמה אף דמצות לאו ליהנות ניתנו אף בדאיכא הנאת הגוף כיון דנהנה אחר עשיית המצוה, דתיכף לאחר טבילה עברה המצוה והוא נהנה ברשות, עיי"ש. א"כ י"ל דכאן איירי באדם שנהנה מיין אבל רק בשעת השתייה ואין לו הנאה מתמשכת מן היין אחרי השתייה. לכן י"ל שמותר לשתות יין של שביעית אחר הביעור כי אע"ג שנהנה מן היין בשעת השתייה, מ"מ מצות לאו ליהנות ניתנו.
דוד בלום