לכבוד מו"ר הרה"ג שליט"א אחדשה"ט
ח: אמר רב פפא עד תריסר ירחי שתא כו'
לכאורה יש כאן כפל לשון, דהול"ל או תריסר ירחי או שתא. ויש עוד מקומות בש"ס שיש לשון זה.
ויש לחקור מה הדין בשנה מעוברת. אשמח במ"מ בזה.
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
לייקווד
א) עי' יבמות סוף עח: אמר דוד שאול נפקו להו תריסר ירחי שתא, ועי' גליוני הש"ס בשם שו"ת מהר"י ברונא סי' קצ"ג, וז"ל, וכל היכא דנקט ירחים ר"ל חדשי הלבנה ונקט שתא ומ"מ נקט תריסר ירחי שתא. אלמא אף בחדש העיבור לא לספדיה רק י"ב חדשים, עיי"ש. ומבואר שהלשון תריסר ירחי שתא פי' רק י"ב חודש אפילו בשנה מעוברת.
ב) והדבר מבואר קצת יותר ע"פ גמ' מו"ק כב:, על כל המתים כולן נכנס לבית המשתה לאחר ל' יום על אביו ועל אמו לאחר י"ב חודש, וכתב הרא"ש שם סי' נ' בשם ראבי"ה אם היתה שנה מעוברת סגי בי"ב חדש מדקתני י"ב חדש ולא קתני שנה, עכ"ל.
ג) ומשמע מהנ"ל שאם כתוב שנה פירושו שבשנה מעוברת צריך י"ג חודש ואם כתוב י"ב חדש הכוונה י"ב חדש דוקא וגם אם כתוב תריסר ירחי שתא פירושו רק י"ב חודש כי אם היה רוצה לכלול גם חודש העיבור היה צריך לכתוב שנה סתם.
ד) אולי י"ל הטעם לכפל לשון תריסר ירחי וגם שתא כדי להשמיענו שסגי בתריסר ירחי חדשים של חדשי הלבנה כדמשמע ממהר"י ברונא הנ"ל דהיינו שנ"ד יום ואל תאמר שצריך שס"ה ימים כמנין ימות החמה.
דוד בלום
ייש"כ גדול!
וראיתי כמה מראה מקומות בהנ"ל,
עיין כתובות ח. ובדברי יציב חלק ה סימן פד פה באה"ע, ועיין ישיב יצחק ח"ג סימן לג ודו"ק.
א) ראיתי מקור חשוב לעניננו דעי' חולין ריש נח: הני תמרי דכדא לבתר תריסר ירחי שתא שריין וכתב בשו"ע יו"ד סי' פ"ד ס"ח, ואם שהה הפרי אחר שנעקר י"ב חודש אוכל בלא בדיקה וכתב שם בדגול מרבבה, וז"ל, ובשנה מעוברת עי' סי' נ"ז בש"ך ס"ק מ"ג [דכתב שם לענין טריפה אינה חיה יב"ח דבשנה מעוברת צריך י"ג חודש]. ונלע"ד דק"ו כאן שהוזכר בגמרא לשון שתא דקאמר תריסר ירחי שתא, עיי"ש בדגמ"ר. ומשמע דלדגמ"ר הלשון תריסר ירחי פי' י"ב חודש אבל המילה "שתא" מוסיף שגם צריך שנה ונפק"מ לענין שנה מעוברת שאפילו אם עברו י"ב חודש מ"מ אם מיירי בשנה מעוברת זה אינו מספיק אלא צריך גם חודש השלש עשרה כדי שיקרא שתא.
ב) אמנם הדגמ"ר פליג על שו"ת מהר"י ברונא סי' קצ"ה [כצ"ל] שהבאתי לעיל בשם גליוני הש"ס יבמות סוף עח: שהביא ראיה להיפך ממ"ש ביבמות ריש עט. תריסר ירחי שתא שהעיקר הוא י"ב חודש ובשנה מעוברת א"צ י"ג חודש, וזה באמת ההיפך מהבנת הדגמ"ר הנ"ל, כי דגמ"ר הבין שמילת "שתא" באה לרבות שבשנה מעוברת צריך שנה שלמה משא"כ מהר"י ברונא מדייק מלשון "תריסר ירחי" שמספיק י"ב חודש. ובאמת בגליוני הש"ס הנ"ל הקשה על מהר"י ברונא דהול"ל נפקי להו תריסר ירחי ול"ל למימר תיבת שתא. [ואולי לא קיי"ל כמהר"י ברונא בזה וגם בשיורי כנסת הגדולה או"ח סי' תקסח הגהות ב"י אות ח' הקשה על שו"ת מהר"י ברונא הנ"ל שסותר למ"ש הוא בעצמו בסי' קצ"ג].
דוד בלום