תנא אזאת תורת העולה סמיך כו׳ פירש״י - במסכת נדה בפרק יוצא דופן תורה אחת לכל העולין כו׳
ויש להעיר מדוע ציין למסכת נדה ולא למסכת זבחים וצע״ק
החותם בכבוד גדול,
שמואל דוד בערקאוויטש
נראה שרש"י חיפש איפה בגמ' למדו שאם עלה לא ירד וזה רק כתוב בנדה מ: משא"כ בזבחים ד: הגמ' מביאה זאת התורה לעולה וגו' וכן בזבחים ח. אבל משם לא למדו שאם עלה לא ירד (ועי' גם זבחים פד.)
שו"ר שטעיתי בהנ"ל כי בזבחים ד: ושם ח. מובא קרא זאת התורה לעולה משא"כ כאן הגמ' מביאה קרא אחרינא זאת תורת העולה והנה השאלה היא למה רש"י לא הביא מזבחים סח: ושם סט. שלומדים מזאת תורת העולה שאם עלה לא ירד ובמקום זה רש"י כאן וגם לקמן ריש מט. הביא מנדה מ: ולא מזבחים.
ואולי י"ל ע"פ מה שראינו בתחילת לימוד מסכת זבחים שיש שטענו שרש"י לא למד מס' זבחים מפי רבותיו ולכן רש"י כותב כמה פעמים במס' זבחים "כך שמעתי במנחות" "וכך קיבלתי בתמורה" וגו' ולפ"ז אולי י"ל שרש"י העדיף להביא ממס' נדה כי היא מסכת יותר חביבה עליו מאחר שלמדה לפני רבותיו, וצ"ע.
תירוץ יותר פשוט -
אולי רש"י הביא מנדה מ: כי רק שם מובאת הלשון המלאה זאת תורת העולה ריבה תורה אחת לכל העולין שאם עלו לא ירדו, ע"כ, משא"כ בזבחים כז: כתוב תורת העולה אבל לא כתוב זאת תורת העולה, וגם בזבחים פד. כתוב תורת העולה ולא כתוב זאת תורת העולה. לכן רש"י בחר להביא המקום בש"ס שכתוב הלשון במילואו וגם במנחות ריש מט. רש"י הביא מפרק יוצא דופן.
דוד בלום
ייש"כ וכ"כ חכם אחד שליט"א אולם בפשטות מש"כ הגמרא "זאת" בנדה הוא לאו דוקא שמבואר בהמשך הגמרא שם ש"זאת" מרבה דבר אחר ו"תורת" מרבה שתורה אחת לכל העולין. וכמדומני שהגר"א בספרא מוחק תיבת "זאת" מתחילת הברייתא. ופשוט. והדרא ק' לדוכתא.
אני רוצה בס"ד להציע כאן דרך אחרת.
א) עי' רש"י נדה מ. ד"ה זאת תורת העולה היא העולה שכתב ומהאי קרא נפקא לן בזבחים כז: פסולין שאם עלו לא ירדו, ע"כ. ולכאו' הדבר תמוה קצת שבנדה דף מ. רש"י כותב שזה נלמד בזבחים ובמנחות ו: רש"י כותב שנלמד זה בנדה דף מ.
ב) ואולי י"ל ע"פ מהרש"א קידושין מד. שכן דרכו של רש"י לפרש במקום זה כך ובמקום אחר שינה פירושו, ע"כ. וכן בנידון דידן רש"י רוצה ללמד אותנו שסוגיא זו מובאת במקומות שונים ושנדע איפה זה מופיע.
א גוט וואך,
דוד בלום