כמדומה שקושית כתר"ה שליט"א היא קושיית גליון הש"ס בעירובין.

אמנם יש להעיר שקושיית רעק"א היא לא רק על תוס' עירובין יב: אלא גם תוס' עירובין כב. ד"ה דרבנן כתבו דהוה מצי לשנויי דרבנן לא פליגי אדרבי יהודה אלא מדרבנן אבל מדאורייתא מודו ליה, ע"כ. הרי שלתוס' בב' מקומות יש עכ"פ הו"א שרבנן מודי דרק ב' מחיצות דאורייתא ואולי זה דלא כסוגיא דשבת וצע"ג.

והנה דברי החזון איש:

עי' חזון איש סי' ע"ד(י) סק"ו, וז"ל, ונראה דאף מברייתא דשבת ו' ב' אין ראי' די"ל דהא דקתני גמורה למעוטי עיקר ב' מחיצות דר"י סבר שהוא רה"י מה"ת אף בלא לחי וזהו דקממעט גמורה וזהו דקאמר התם דהו"א דמודים חכמים לר"י בדין מה"ת דהוי בב' מחיצות ולא פליגי אלא בהיתר טלטול קמ"ל גמורה, ע"כ.

א) לכאו' נראה בס"ד לבאר דברי החזו"א ששיטת רבי יהודה היא שמדאורייתא אם יש שתי מחיצות זה נקרא רשות היחיד אע"פ שאין שום לחי, ומה שמצריך רבי יהודה לחי מכאן ולחי מכאן עבור שני בתים בשני צידי רה"ר זה רק דין דרבנן.

ב) משא"כ י"ל ששיטת רבנן דפליגי על ר"י שמן התורה צריך שתי מחיצות ולחי ומה שמצריכין רבנן ג' מחיצות גמורות זה רק דין דרבנן, כמ"ש תוס' עירובין יב: וא"כ זה כונת הגמ' שבת ו: שיש הו"א (כמ"ש מהו דתימא כי פליגי רבנן וגו') שמה שחולקים רבנן על ר"י ואומרים שלא מהני לחי מכאן ולחי מכאן להכשיר ב' בתים בשני צידי רה"ר זה רק שתיקון זה אינו מספיק כדי להתיר לכתחילה לטלטל שם, אבל אם זרק לשם חפץ מרה"ר אולי מודים רבנן שחייב כי מה"ת הוי רה"י גם בלי לחי, קמ"ל שמדאורייתא הוא דמצרכי לחי. לכן אם זרק חפץ אל השטח בין ב' הבתים בשני צידי רה"ר לפני שעשה הלחיים הוא פטור כי מדאורייתא שטח זה אינו רה"י.

ב) לסיכום הענין לתוס' עירובין יב: ד"ה איתיביה שיטת ר"י היא ששתי מחיצות הוי רה"י דאורייתא אבל מדרבנן צריך תיקון של לחיים, משא"כ לשיטת רבנן מדאורייתא צריך שתי מחיצות ולחיים ומדרבנן לא סגי בזה אלא צריך ג' מחיצות גמורות.

שבוע טוב

דוד בלום