שלום

כבר תמה על כך רבי אליעזר ממיץ:

ספר יראים סימן קע"ח [דפוס ישן - רמ"ג]

לא ידעתי מניין לאו' שהממון למי שהעידו עליו, אחרי שהוא קנס יתנהו (ב)ב"ד לכל מי שירצה, כדתנן [פ"ו דתרומות מ"ב] בחומש של תרומה ליתן קרן לבעלים וחומש לכל מי שירצה. וכן נראה לי עד יורו לי צדק. סוגייא נראה לעולם למי שהעידו עליו ונראה כי לא ידעתי מניין.

ומשמע ששאלתו רק למ"ד עדים זוממין - קנס, אבל למ"ד ממון, סברא היא לשלם למי שפגעו בו בעדותן, כשאר כל הנזיקין. ורק למ"ד קנסא הקשה, שאמנם מצינו בכל מקום שמשלמים הקנס לניזק, אבל כאן הרי לא היה נזק ממשי לנידון.

אך יתכן לתרץ שכיון שסוף סוף הם פגעו פגיעה של עגמת נפש ושם רע, על כן מסתבר לחז"ל להשוות קנס זה לשאר כל דיני קנסות שהתשלום הולך למי שנפגע.