א) נראה לכאו' שרש"י מביא "איש כי יפליא בערכך נפשות" כי משם לומדים ש"איש" יכול להעריך כל הנפשות וממילא יודעים מזה שיכול להעריך בין איש בין אשה. אמנם זה היינו יודעים אפילו אם היה כתוב "איש כי יפליא בערכך נפש" בלשון יחיד, כי אם היה כתוב "איש כי יפליא בערכך" - בלי לכתוב נפש בכלל - כבר היינו יודעים שאיש יכול להעריך איש, א"כ מ"איש כי יפליא בערכך נפש" יודעים שאיש יכול להעריך גם אשה. ולפ"ז י"ל ש"נפשות" לשון רבים מרבה שגם אשה יכולה להעריך, וכמ"ש רש"י שלומדים מנפשות שכל נפשות יכולות להעריך, ועדיין צע"ק בזה.

ב) והנה נתעוררתי להנ"ל מהרש"ש שכתב (על מ"ש רש"י דמשמע שהאיש מעריך נפש כל שהוא) דמשמע דמנפש דרשינן שהאיש יכול להעריך אשה, עיי"ש. ומשמע מרש"ש שממילת נפש לבד אפשר ללמוד שאיש יכול להעריך אשה וא"צ ללמוד זה מנפשות לשון רבים, וא"כ נפשות מיותר ללמד שגם אשה יכולה להעריך.

ג) וכן מצאתי שפירש בפי' עשירית האיפה על תורת כהנים, דאיתא בתו"כ, וז"ל, ד"א מה ת"ל נפשות שיכול אין לי אלא איש שהעריך את האשה אשה שהעריכה את האיש מנין ת"ל נפשות. ופי' בעשירית האיפה שאם אמר נפש הו"א אין לי אלא איש שהעריך בין איש בין אשה וגו' ואמר אח"כ נפשות דמשמע כל נפשות מעריכין ונערכין.

ד) והנה ברש"ש הקשה על רש"י למה צריך את הפסוק נפש ללמד שאיש יכול להעריך אשה, הרי מפורש בפרשה זכר ונקבה, וכן כתב במלבי"ם סי' נ"ח שעל איש שהעריך א"צ קרא דמפורש אומר והיה ערכך הזכר ולנקבה.

ה) ועי' מעשה חושב שיש לתרץ קושיית רש"ש ומלבי"ם על רש"י כי מקרא זכר ונקבה רק היינו יודעים שאיש מעריך איש ואשה מעריכה אשה דהיינו שכל מין רק מעריך מינו, לכן צריך קרא נפש ללמד שאיש מעריך גם אשה וצריך קרא נפשות ללמד שאשה מעריכה בין איש ובין אשה.

בהצלחה רבה

דוד בלום

א) ידידי הרב יחזקאל פרנקל שליט"א תירץ שאלה זו באופן אחר, כי רש"י לא היה יכול לכתוב רק "איש כי יפליא" כי אז לא היינו יודעים שמדובר בכלל בערכין, כי היה מקום לחשוב שכוונת רש"י לפסוק בפ' נשא (ו:א) איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר. לכן רש"י הוצרך להביא כאן "בערכך" ללמד שמדובר בערכין ולא בנזיר.

ב) ואיידי דהביא רש"י "בערכך" הביא גם המילה הבאה בפסוק "נפשות" ובפרט שמילה זו מובאת מיד אח"כ בגמ'. ואע"ג ש"נפשות" לא ממש קשור להוה אמינא של הגמ', מ"מ מכיון שכתוב מיד אח"ז בגמ', לכן ראוי להביא אותה מיד וגם בכה"ג משלים את הפסוק.

כל טוב

דוד בלום