לכבוד מו"ר הרה"ג שליט"א שלום וברכה
ואשכחן שנוי קודש שנוי בעלים מנלן כו׳ לכאורה קשה מדוע לא הביא הגמרא מקור מקרא ד״וכפר עליו״ וכמבואר בגמרא בדף ג: וצ״ע
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
הגמ' מביאה זו לקמן ד: בשם רב אשי (לשטמ"ק אות א צ"ל בשם רב) כל טוב דוד בלום
הגמרא בדף ד: הביא קרא דונרצה עליו ובדף ג: קרא דוכפר עליו
א) הנה הגמ' בכמה מקומות מביאה את הדרשה "עליו ולא על חבירו" (במסורת הש"ס לעיל ג: ציין המקומות) אמנם נראה שרק בזבחים ד: ופסחים סב. זה נדרש מקרא ונרצה לו לכפר עליו [שהוא פסוק ויקרא א:ד] משא"כ בשאר מקומות הוא נדרש מפסוק וכפר עליו.
ב) הנה פסוק "וכפר עליו" הוא מופיע בכמה מקומות [ויקרא ה:כו, ויקרא יד:יח, במדבר ו:יא] ולא ברור לי כעת מאיזה פסוק הגמ' כאן ג: למד דין זה, אמנם אולי י"ל שעיקר הפסוק שממנו למדים דין זה "עליו ולא על חבירו" הוא ונרצה לו לכפר עליו. אלא עי' תוס' שבת קכח. ד"ה ונתן שדרך הש"ס לקצר ולומר בלשון אחר קצר, עיי"ש. לכן ברוב המקומות הגמ' רק כתבה וכפר עליו ולא על חבירו כי הגמ' קיצרה "ונרצה לו לכפר עליו" ל"וכפר עליו", וצ"ע. בזה.
חילך לאורייתא
דוד בלום
באמת, חכם אחד שליט״א כתב לי דאי אפשר ללמוד מפסוק דוכפר עליו (ג:) משום שפסוק זה נאמר אצל חטאת ואי אפשר ללמוד מחטאת הפסולה לשלמים...
ואני חשבתי לומר שאולי אי אפשר ללמוד מפסוק דוכפר כו׳ משום דאיצטריך לדברי רבא - מחויב כפרה כמותה..
א) הנה הגמ' בכמה מקומות מביאה את הדרשה "עליו ולא על חבירו" (במסורת הש"ס לעיל ג: ציין המקומות) אמנם נראה שרק בזבחים ד: ופסחים סב. זה נדרש מקרא ונרצה לו לכפר עליו [שהוא פסוק ויקרא א:ד], משא"כ בשאר מקומות הוא נדרש מפסוק וכפר עליו.
ב) הנה הפסוק "וכפר עליו" מופיע בכמה מקומות [ויקרא ה:כו, ויקרא יד:יח, במדבר ו:יא] ולא ברור לי כעת מאיזה פסוק הגמ' כאן ג: למד דין זה, אמנם אולי י"ל שעיקר הפסוק שממנו למדים דין זה "עליו ולא על חבירו" הוא ונרצה לו לכפר עליו. אלא עי' תוס' שבת קכח. ד"ה ונתן שדרך הש"ס לקצר ולומר בלשון אחר קצר, עיי"ש. לכן ברוב המקומות הגמ' רק כתבה וכפר עליו ולא על חבירו כי הגמ' קיצרה "ונרצה לו לכפר עליו" ל"וכפר עליו" וצ"ע בזה.
ג) שמעתי לתרץ קושיתו הראשונה של כתר"ה שליט"א דהנה הסוגיא בדף ג: מיירי לענין חטאת והפסוק וכפר עליו שמזה לומדים עליו ולא על חבירו נראה שהוא מויקרא (ד:כו) דאיירי בחטאת, משא"כ הסוגיא בדף ד. איירי בשלמים כמ"ש ואם זבח שלמים, וא"כ מ"ש בדף ד. שנוי בעלים מנלן גם איירי לענין שלמים, וא"כ א"א ללמוד מוכפר עליו על שלמים. ואע"ג שבסוף הסוגיא בדף ד: לומדים מונרצה לו לכפר עליו שמדבר בקרבן עולה בויקרא א:ד, וא"כ איך אפשר ללמוד שנוי בעלים בשלמים מפסוק שמדובר בעולה, י"ל ששלמים ועולה אפשר ללמוד זה מזה, משא"כ שלמים א"א ללמוד מחטאת כי חטאת שלא לשמה פסולה, משא"כ שלמים ועולה שניהם כשרים שלא לשמה, לכן אפשר גם ללמוד שנוי בעלים בשלמים מקרא שמדבר בעולה.
שבוע טוב
דוד בלום