מועד קטן ג. לתוד"ה אין דנין כ' חד אמר לוקה סבר לה כר' אילעא, דאינו נידון בכלל ופרט, כיון דהפרט בטל והכלל במקומו עומד, ולפיכך אמר כל החורש בשביעית לוקה, ויל"ע בכוונתם, דאם הפרט בטל והכלל במקומו עומד, הרי הכלל אינו אלא עשה, ואמאי לוקין עליו?
שווארץ
שלום וברכה
ראיתי מפרשים (עפ"י הירושלמי) שלפי דעה זו אין דורשים זאת בכלל ופרט אלא במידה של דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל, ללמד על הכלל כולו יצא. וה"נ לא תזרע יצאה ללמד על כל מלאכות השדה שהן בלאו.
בברכה. יוסי בן ארזה