בחז"ל כתוב שכל מכה נמשכה שבוע (הובא ברש"י לעיל 7:25), וקשה א"כ למה כאן סרו הצפרדעים על ידי תפילת משה?
גור אריה: 1 הצפרדעים סרו בתפילת משה ואע"פ כן נמשכה המכה שבעה ימים כפי שכתוב לקמ' (פסוק י') "ותבאש הארץ".
גור אריה: כיון שראה פרעה שכל מכה נמשכה שבוע, גם כשסרה המכה [על ידי תפילת משה] הוא חשש שהיא תשוב, וכך הייתה המכה נמשכת שבוע.
מהר"ל, גבורות ה' (פל"ג בתחילתו, עמ' קכ"ד ד"ה העתירו): במשך 7 ימים המכה נמשכה והיאור המשיך להשריץ צפרדעים, אבל אלמלא תפילת משה, גם אחרי שעברו 7 ימים- הצפרדעים שכבר באו היו נשארים. 2
מהר"ל, גבורות ה' (פל"ג בתחילתו, עמ' קכ"ד ד"ה העתירו): כשפרעה לא רצה לשלוח, אז נמשכה המכה שבוע, אבל כשאמר שהוא ישלח את ישראל נשלמה המכה והועילה תפילת משה להסיר את המכה בתוך שבעת הימים.
שאלות על רש"י
רש"י: את אשר אעתיר לך היום...למתי תרצה שיכרתו: מנין לפרש כך?
גור אריה: אם לא כן, היה צריך לכתוב 'מתי אעתיר' ולא "למתי".
גור אריה: יש לומר (לא כרש"י) ש'מתי יהיה דבר זה' אין משמעו זמן מוגבל (-מסוים) אלא זמנו כל שעה, עד שיאמר האדם 'מתי יהיה דבר זה' 1 , ולכן אמר משה "למתי".
כדוגמת "מתי אבוא ואראה פני אלוקים".
רש"י: למתי תרצה שיכרתו: למה כך שאל משה ולא 'מתי אעתיר לך' ויהיו התפילה וההכרתה בשעה אחת?
גור אריה: בתפילה באופן זה יש חידוש גדול יותר כי עליו להתפלל שיכרתו ולמתי יכרתו.
רש"י: למתי תרצה שיכרתו: למה לא ביקש פרעה להסיר את הצפרדעים מיד?
גור אריה: פרעה ידע שאין הצלה מהמכה באותו יום שהיא באה. 1
והוסיף הגור אריה שאמנם הערוב והברד כן הוסרו באותו יום, חילוק יש- דרך הערוב להיות הולך ובא וכן דרך הברד להפסיק (כי כל ברד שיורד הוא ענין חדש), מה שאין כן המתת הצפרדעים שכבר באו. וע"ע במהר"ל בגבורות ה', פל"ג עמ' קכ"ה. ומה שכתב הגור אריה כאן שהערוב סר באותו יום צ"ע, שלקמ' (8:25) מפורש שהם סרו רק למחרת? ועי' לקמ' 8:25:2:1* מה שכתבנו לישב.
רש"י: שכל לשון עתר הרבות פלל הוא: מה כוונת רש"י?
גור אריה: 'עתר' הוא לשון ריבוי, וכאן זהו פועל יוצא- בלשון הפעיל, הרבה בתפילה.
