english
1)

למה דוקא במכה זו למדו שאצבע אלוקים היא?

1.

גור אריה (לקמ' 9:14): בתחילה פרעה לא האמין שהמכות הם מאת ה', ולכן במכות עד"ש הוא אמר לחרטומים לעשות כמו משה, וכאן למד ש"אצבע אלוקים היא". 1


1

עי' לעיל שמות 7:14:9:1 בחלוקה של דצ"ך עד"ש באח"ב, ומה למד מפרעה מכל קבוצת מכות.

2)

למה קראו החרטומים למכה 'אצבע'?

1.

גור אריה (לקמ' 18:1): עובדי ע"ז האמינו בכוחות פרטיים שפועלים בבריאה, ולכן הם קראו למכות מצרים אצבע אלוקים, לאמור- כח פרטי 1 שפועל בבריאה. 2


1

ובמהר"ל בגבורות ה' (פל"ד עמ' קכ"ח) מבואר לאיזה כח פרטי התייחסה כל מכה, עיי"ש. וע"ע במהר"ל (גבורות ה' פנ"ט עמ' רסא) שאמנם היכה את הנילוס בדם וצפרדע ואת הארץ בכינים, אבל אלו לא מכות כלליות, כי בכינים המכה לא הייתה הפסד הארץ אלא שהיו הכינים שולטים וזו מכה פרטית, וכן היאור הוא מקום פרטי (בשונה מהים שהוא כללי).

2

ועיי"ש עוד, וביתר ביאור במהר"ל בגבורות ה' (פל"ד עמ' קכ"ט) שלכן גם אחרי מכת בכורות עדין חשבו שהם יוכלו לגבור על ישראל, אבל בקריעת ים סוף ראו את "היד הגדולה" כי הים שהוא יסוד המים, הוא כח כללי (לעומת הנילוס שהוא פרטי). ועדין חשבו שכחו רק בתחתונים עד שראו במלחמת עמלק שה' שולט גם בשמש שהיא כח כללי והיא מן העליונים. ובמתן תורה ראו שה' שולט גם למעלה מן השמש ואין זולתו, עיי"ש.

3)

בהגדה של פסח למדו מכאן שמכות מצרים היו באצבע לעומת קריעת ים סוף שהייתה ביד, וקשה שבמקומות אחרים כתוב לגבי מכות מצרים 'יד השם' (כגון לעיל 7:4)?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פנ"ח בתחילתו, עמ' רנ"ז): בקריעת ים סוף כתוב שראו "את היד הגדולה" בה"א הידיעה- משמע כל היד, ואילו במכות כתוב "ונתתי את ידי" למרות שהמכה הייתה רק באצבע, ונקרא החלק על שם הכל [-האצבע על שם היד].

2.

מהר"ל, גבורות ה' (פנ"ח בתחילתו, עמ' רנ"ז): במצרים ה' שלח את היד להכות [כמו שכתוב (7:5) "בנטותי את ידי"], אבל הכה בפועל רק באצבע. לעומת זאת בים סוף כתוב "את היד...אשר עשה ה' במצרים"- המכה עצמה הייתה בכל היד.

4)

למה במצרים לקו רק באצבע ועל הים בכל היד?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פנ"ח בתחילתו, עמ' רנ"ז): המכות לא באו על מנת לאבד את המצרים ולכן כל מכה נעשתה בפרט מסויים, אבל בים סוף רצה ה' להעניש את מצרים על מה שעשו לישראל, ולכן הכה אותם מכה שלימה. 1

2.

מהר"ל, גבורות ה' (פנ"ח בתחילתו, עמ' רנ"ז): ארץ מצרים היא מקום פרטי ולכן הוכתה באצבע- מכות פרטיות, אבל הים הוא מקום כללי, ולכן הוכו שם ביד- מכה כללית.

3.

מהר"ל, חידושי אגדות (ח"ג עמ' קצ"ח ד"ה במה הכם, סנהדרין דף צה ב): ה' הכה את המצרים ביד ובאצבע- הכאה באצבע מורה על נגיעה, לומר שמפני חסרון מקבלי המכות די לו בנגיעה קטנה כדי להכות אותם. ומכל מקום כדי להודיע את כחו הגדול של ה', הכה אותם על הים ביד. 2


1

ע"ע בבאר הגולה למהר"ל (באר ד' עמ' ס"ה ד"ה ואמר ב' דמעות) שהמכה נקראת אצבע כאשר היא יכולה להיות גדולה יותר, וכשהמכה לא יכולה להיות גדולה יותר היא נקראת 'יד'.

2

והוסיף שם המהר"ל שבכל מקום 'יד' הכוונה ליד שמאל ואילו 'אצבע' היא בימין. [ובכל מקום שמאל הוא דין וימין הוא חסד, ועי' עוד במהר"ל בנצח ישראל (פ"ז עמ' מ"ד) ש'ידים' מורה תמיד על מידת הדין, כמו "יד ה' הויה במקנך", ועי' לקמ' 9:3:1:2.]

שאלות על רש"י

5)

רש"י: כאשר דבר ה'- (לעיל 7:4) ולא ישמע אליכם פרעה: רש"י כבר פירש כך לעיל (8:11), ולמה כפל זאת כאן?

1.

גור אריה: יש מקום לפרש "כאשר דיבר השם" לגבי האמור לעיל (7:3) "ואני אקשה את לב פרעה", אבל זה לא נכון כי כאן פרעה חיזק את ליבו מעצמו, אלא הכוונה לכך שלא ישמע אליכם פרעה.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים