שאלות על רש"י
רש"י: מקוצר רוח- כל מי שהוא מיצר וכו': אם "מקוצר רוח" פרושו 'בגלל העבודה הקשה', כיצד יתפרש המשך הפסוק- "ומעבודה קשה"?
גור אריה: משתי סיבות הם לא שמעו- "מקוצר רוח"- מדאגה מחמת המלאכה המוטלת עליהם, "ומעבודה קשה"- מחולשה מחמת העבודה.
רש"י: לענין של מעלה: גם לפי פשוטו הפרשה מתפרשת על הענין שלמעלה?
רש"י: שלא נאמר- ושמי ה' לא שאלו לי: מה כוונת רש"י?
גור אריה: אין להתרעם על משה מחמת שנודע ה' אליו בשמו ולא אל האבות, אלא כוונת הכתוב לדעת חז"ל להתרעם על משה במה ששאל "מה שמו" [-בסנה], ואם כך קשה שהיה צריך לכתוב 'ושמי ה' לא שאלו'?
רש"י: ואם תאמר לא הודיעם שכך שמו וכו': מה כוונת רש"י?
גור אריה: לפי המדרש הטענה על משה ששאל מה שם ה', וצריך לומר שזה כלול בלשון הפסוק "ושמי...לא נודעתי"- לא הודעתי להם את שמי כי הם לא שאלו [ולך נודעתי כי שאלת]. אלא שקשה ששם ה' כן נודע לאבות, וא"כ היה צריך לכתוב במפורש 'ושמי לא שאלו'?!
רש"י: ואם תאמר לא הודיעם שכך שמו וכו': כיצד יש לישב את דעת חז"ל?
גור אריה: האבות ידעו את הקריאה של שם ה' אבל לא ביקשו לדעת את סוד השם 1 - כיצד הוא מורה על אמיתתו יתברך 2 , כי הם הלכו בתמימות, ואילו משה שאל 'מה ענין שמו'- כיצד מורה שמו על עצמותו.
ולכן כתוב "ושמי...לא נודעתי" ולא 'לא הודעתי', כי מדובר על הכרת וידיעת ה' בעצמו, מפני שהשם הזה מורה על אמיתת ה'. (כלומר- לאבות ה' הודיע וגילה את שמו, אבל רק למשה הוא 'נודע' באמיתתו- בסוד שמו.) ע"ע במהר"ל, גבורות ה' (פ"ל עמ' קי"ז ד"ה וארא). וע"ע לעיל (5:23:1:1***) כיצד טעותו של משה נמשכת ממעלתו.
רש"י: היאך הסמיכה נמשכת בדברים: מה כוונת רש"י?
גור אריה: הכתוב בא להתווכח עם מה שטען משה "למה הרעות", וקשה היאך נסמך כאן "וגם אני שמעתי". 1
כי פסוק זה אדרבא- בא לבשר על גאולתם של ישראל.
רש"י: היאך הסמיכה נמשכת בדברים: כיצד יש לישב את דעת חז"ל?
גור אריה: בודאי פשוטו של מקרא שיגאל אותם, אך קשה למה האריך הכתוב בכך שנגלה לאבות רק בשם ש-ד-י ולא בשם המפורש? אלא שהשליחות הזו נאמרה לו בדרך קובלנה על כך ששאל לשם ה'.
מהר"ל, גבורות ה' (פ"ל עמ' קי"ז ד"ה וארא): כוונת הכתוב שנגלתי לאבות בשם ש-ד-י ולא קיימתי ואעפ"כ הם לא דקדקו אחרי ולכן הקמתי עמהם ברית, וכך לא אדקדק עם בניהם אע"פ שאינם ראויים להגאל.
רש"י: מתחלק לכמה ניצוצות: וכי הפטיש עצמו מתחלק?
