כתובים כאן 4 לשונות של גאולה (וכנגדם תיקנו 4 כוסות), וצ"ב מה הענין בהם?
מהר"ל, גבורות ה' (פ"ל עמ' קי"ח ד"ה לכן): 3 דברים נגזרו על ישראל במצרים- א. גרות (-עצם היותם תחת רשות אחרים). ב. שיעבוד כדרך העבדים. ג. עינוי (שהוא קשה מעבדות). על כך נאמר כאן- א. 'והוצאתי מסבלות מצרים' כנגד העינוי. ב. 'והצלתי מעבודתם' כנגד העבדות. ג. 'וגאלתי אתכם' כנגד הגירות. ד. ועדין אינם ברשות הקב"ה, ולכן נאמר "ולקחתי אתכם". 1
מהר"ל, גבורות ה' (פ"ל עמ' קי"ח ד"ה לכן): א. ישראל אז היו ראויים לשיעבוד ומשא מצרים מצד עצמם כי לא היה להם ארץ כמו לכל אומה, ולכן נאמר 'והוצאתי מסבלות מצרים'. ב. מצרים מצידם שיעבדו אותם בכח ולכן נאמר 'והצלתי מעבודתם'. 2 ג. ועדין אינם בני חורין כי הם ברשות מצרים, ולכן נאמר 'וגאלתי אתכם'. ד. ועדין אין להם המעלה להיות עם ה' ולכן נאמר 'ולקחתי'.
מהר"ל, גבורות ה' (פ"ס עמ' רס"ז): באדם 3 חלקים- גוף, נפש, והצורה הנעשית מחיבור שניהם. ובעם יש חלק רביעי- חיבור הכלל ביחד. על כך נאמר כאן- א. 'והוצאתי מסבלות מצרים' כנגד שיעבוד הגוף- הוא המשא, והכוונה למלאכת הטיט. ב. 'והצלתי' כנגד שיעבוד הנפש, והכוונה לכמות העבודה שהיו צריכים למהר במלאכתם (כי מהירות התנועה לא שייכת לגוף אלא לנפש). ג. 'וגאלתי' כנגד הצורה העצמית שלא ראוי לה להיות תחת רשות אחרים. ד. 'ולקחתי' כנגד הכלל- אני מחבר אתכם במה שתהיו לי לעם. 3
האריך בכך המהר"ל בגבורות ה' (פ"ס עמ' רס"ז). ועי' מה שכתבנו בבראשית 15:13:2:1.
האריך בכך המהר"ל בגבורות ה' (פ"ס עמ' רס"ח), והכוונה לכאורה שישראל היו ראויים לעבדות מצד עצמם- כי עוד לא היו לעם, ומצד המצרים שהתנגדו להם. ועי' מה שכתבנו בבראשית 15:13:3:1, וכן לעיל 1:1:7:1.
מה ענין 4 כוסות שתיקנו כנגד 4 לשונות של גאולה?
מהר"ל, גבורות ה' (פ"ס עמ' רס"ו ד"ה אמנם): השתיה מתייחסת אל האכילה כי אין אכילה בלי שתיה, וכשם שיש בליל הסדר אכילה של מצוה, כך תיקנו גם שתיה של מצוה. 1
מהר"ל, גבורות ה' (פ"ס עמ' רס"ח): האכילה גשמית יותר מהשתיה, ולכן אכילת המצה מורה על הגאולה- עצם היציאה, ואילו שתיית 4 כוסות מורה שיש לגאולה זו מדרגה עליונה- לא מעשה היציאה הדומה ללידה, אלא המדרגה שקנו ועומדים בה בתמידות (כולד שנשלמה צורתו)- שהם אינם משועבדים למצרים והם עם נגאל, והם אל ה'. 2
מהר"ל, דרוש לשבת הגדול (נדפס בסוף הגדה של פסח, עמ' רכב): 4 צריכים להביא קרבן תודה- יורדי ים, הולכי מדבריות, חולה שנתרפא והיוצא מבית האסורים. כך ישראל- יצאו ממצרים- בית האסורים, ניצלו מחוליי מכות מצרים ונחשבו כחולה שנתרפא, ויצאו מים סוף ומהמדבר. כנגד זה נאמרו 4 לשונות של גאולה ושותים 4 כוסות. 3
עי' לקמן 12:8:4:3**** ש-4 כוסות כנגד 4 אמהות, ועיי"ש מה נעשה בליל הסדר כנגד האבות.
ועיי"ש (עמ' ר"ע) על החלוקה של הכוסות לפני הסעודה ולאחריה. ועיי"ש בהמשך הפרק ביאורים נוספים בענין 4 כוסות.
והוסיף שם שהארבעה שצריכים להודות חלוקים זה מזה- הלוכי מדבריות מתים כי אין להם את צרכיהם, יורדי הים הגלים באים לשטוף אותם בכח, [כלומר- במדבר הסכנה היא מחמת ההעדר והחסרון, ואילו בים להפך- מחמת התנגדות]. החולי ממוצע בין שניהם- לא חסר לו דבר ואין לו מתנגד חיצוני אלא שינוי באדם עצמו, ובבית האסורים הוא מסור ביד אחרים שפועלים בו כרצונם. כנגד זה נאמרו 4 לשונות של גאולה ושותים 4 כוסות.
למה נאמרו דוקא 4 לשונות של גאולה?
מהר"ל, גבורות ה' (פ"ס עמ' רס"ט): הגאולה באה מהעולם העליון לעולם של ריבוי, ו-4 הוא מספר הריבוי (כנגד 4 צדדים). 1
היכן נרמז כאן הדין שבין כוס שלישי לרביעי לא ישתה?
מהר"ל, גבורות ה' (פ"ס עמ' ע"ר): ה' גאל את ישראל כדי להיות להם לאלוקים, ולכן אין להפריד בין "וגאלתי אתכם" ובין "ולקחתי...והייתי לכם לאלוקים".
מה פרוש "בזרוע נטויה"?
שאלות על רש"י
רש"י: לכן- על פי אותה השבועה: מנין לפרש כך?
גור אריה: 'לכן' הוא לשון שבועה.
רש"י: סבלות מצרים- טורח משא מצרים: מנין לפרש כך?
גור אריה: מלשון "מתחת סבלות מצרים" משמע שלא היה כאן 'סבלות' סתם, אלא 'משא' שהם היו תחתיו.
