אולי הכוונה שהזמן הוא ענין גשמי כמו שכתוב במהר"ל בגבורות ה' (פמ"ו) שהזמן מתייחס אל הגשם כי לשניהם יש משך וחילוק, עיי"ש היטב, לעומת זאת 'עת' אין לו המשך וחילוק, ולכן הוא מורה על אחדות ה' שהוא משולל מ'חילוק' כי זה מושג גשמי.

אולי הכוונה שבעולם הזה הנהגת ה' מחולקת לשבעת המידות, אבל כולם יוצאים משורש אחד שהרי 'ה' אחד', ועל זה מורה המילה 'אז'.

אולי הכוונה שמשה היה דבק בעליונים- שם אין חילוק של הנהגת טוב ורע, ולכן לפי מדרגתו הוא רצה לראות את גילוי שם ה' שכולו טוב ואין בו מקום לחילוקי הנהגה של הארת פני ה' והסתר פני ה'.

ועי' שם להלן (עמ' קפ"ה ד"ה ובמדרש) שכל עסקו של משה ב'אז' כי הוא איש האלוקים שהתנבא באספלריה המאירה, ולא הייתה לו מניעה של החומר העכור.