לעולם לשון 'עליה' נאמרת כלפי ארץ ישראל כי היא גבוהה מכל הארצות, וצריך ביאור מה המשמעות של זה? ועוד- כיצד יתכן הדבר והרי העולם הוא כדורי?
מהר"ל (חידושי אגדות ח"ב, עמ' קמז ד"ה ארץ, קידושין דף סט.): ארץ ישראל קדושה מכל הארצות והקדוש הוא עליון, ולכן יש להניח את ארץ ישראל בראש הכדור. 1
המהר"ל בבאר הגולה (באר שישי, עמ' קלא ד"ה אבל) האריך בכך שארץ ישראל גבוה מכל הארצות לא באופן גשמי אלא במהות שלה, כי היא באמצע העולם מפני שכל ארץ נוטה אל קצה מסויים, וארץ ישראל יש בה הכל, עיי"ש.
3 מעלות מנו כאן לארץ ישראל- טובה ורחבה, וזבת חלב ודבש, וצריך ביאור מה פישרם?
מהר"ל, גבורות ה' (פכ"ד עמ' ק"ג ד"ה והזכיר): כנגד זה תיקנו [בברכת המזון] "ארץ חמדה טובה ורחבה", כי 3 אהבות יש- אהבת העַרֶב (-ארץ חמדה), אהבת המועיל כדוגמת עושר (-ארץ רחבה) והטוב (-ארץ טובה). 1
מהר"ל, גבורות ה' (פכ"ד עמ' ק"ד ד"ה והזכיר): הארץ 'טובה' לענייני העולם הזה, ו'רחבה' לענייני העולם הבא, כי צרוּת שייכת בדברים גשמיים הדוחקים זה את זה ולא בדברים הנבדלים מהחומר (עיי"ש) 2 .
מהר"ל, גבורות ה' (פכ"ד עמ' ק"ד ד"ה והזכיר): מעלת 'חמדה' איננה מעלה עצמית אלא מראית העין, 'טובה' היא מעלה עצמית, ו'רחבה' היא מעלה אלוקית.
מהר"ל, גבורות ה' (פכ"ד עמ' ק"ד ד"ה והזכיר): 'חמדה' מורה על מעלת החומר של הארץ (שאין זה טוב גמור), ו'טובה' על מעלת הצורה 3 (שהוא טוב גמור). ו'רחבה' מורה על מעלה אלוקית נבדלת. 4
ובמהר"ל בנתיבות עולם (נתיב העבודה פי"ח עמ' קל"ט ד"ה ברכה שניה) הוסיף שלפעמים האדם חומד דברים שמזיקים לו, ולכן אנו אומרים על הארץ שהיא גם נחמדה וגם וטובה, ורחבה הכוונה שהיא מחזיקה את כל יושביה בלי דוחק.
ע"ע במהר"ל בנצח ישראל (פ"ו עמ' מ' ד"ה ארץ צבי) שהאריך בכך שמחמת קדושתה, ארץ ישראל מתרחבת בזמן שיושביה עליה, כי גבול הוא מעניינו של הגשם, עיי"ש.
ה'צורה' חלה ב'חומר' ומביאה אותו לידי מימוש, ולכן ה'חומר' הוא גשמי וה'צורה' רוחנית.
לפי"ז הוסיף המהר"ל ש'זבת חלב ודבש' איננו פרוש ל'ארץ חמדה', ו'חמדה' לא הוזכר כאן כי זה שייך גם בשאר ארצות, ו"זבת חלב ודבש" פרושו שהחלב קר בטבעו ואילו הדבש חם, ולמרות שהם הפכים- אין ארץ ישראל חסרה דבר (לעומת שאר ארצות שכל ארץ ראויה לדבר אחד ולא להפכו).
בזכות מה זכו לשלושת הברכות הללו?
מהר"ל, נתיבות עולם (נתיב העבודה פי"ח עמ' קל"ט ד"ה ויש לך): 'ארץ חמדה'- בזכות אברהם שהיה נחמד בעיני הכל כי הוא היטיב עם כולם. 'טובה'- בזכות יעקב שהרי לא הייתה פסולת בזרעו. 'רחבה'- בזכות יצחק שאמר "הרחיב ה' לנו". 1
ועיי"ש בביאור המשך הברכה.
לכאורה היה צריך לחבר ולכתוב 'ארץ טובה ורחבה זבת חלב' ולא לחלק- "ארץ זבת חלב"?
מהר"ל, גבורות ה' (פכ"ד עמ' ק"ד ד"ה והזכיר): מעלה זו מיחדת דוקא את הארץ- יש בה הכל ואפי' שהם הפכיים, שהרי החלב בטבעו קר והדבש חם, ואת שניהם יש בארץ.
לכאורה לא הארץ זבת חלב אלא העיזים?
גור אריה (לקמ' 13:5): העיזים גדלים בארץ ולכן הארץ נקראת זבת חלב. 1
ע"ע במהר"ל בחידושי אגדות (ח"א עמ' קס"ו ד"ה לדידי) מה היה הגודל של 'ארץ זבת חלב' ומה הטעם לכך.
וכי ארץ ישראל משתבחת בדברים גשמיים?
