1)

במקומות אחרים בהם נכפל שמו של אדם, יש הפסק בין השמות (כגון "אברהם אברהם"), ומה הטעם שרק כאן כתוב "משה משה" בלי הפסק?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פכ"ד בתחילתו, עמ' ק"ב): הנבואה באה לנביא בחוזק ובמהירות לפי הצורך של הנבואה, ולכן כאן הנבואה באה במהירות (בלי הפסק בין 'משה' ל'משה') כי השיעבוד היה קשה לפני ה'.

2.

מהר"ל, גבורות ה' (פכ"ד עמ' ק"ב ד"ה ועוד): בשונה משאר הנביאים, למשה הייתה דבקות גמורה [בה'] ולא פסקה ממנו נבואה כל חייו, ולכן נאמר לו "משה משה" בלי הפסק.

3.

מהר"ל, גבורות ה' (פכ"ד עמ' ק"ב ד"ה ועוד): בשונה משאר הנביאים, משה היה ראוי לנבואה משעת הולדתו, ולכן אין הפסק בקריאת "משה משה" כי הוא דבק בנבואה.

4.

מהר"ל, גבורות ה' (פכ"ד עמ' ק"ב ד"ה ועוד): השם מורה על המהות שהיא הצורה, ושם כפול מורה על צורה גמורה- צורה נבדלת שאיננה נוטה לגשמיות ואיננה מוטבעת בחומר. 1


1

כלומר- הצורה היא התכלית והמימוש של האדם, ושאר בני אדם אינם משוללים מהחומר ולכן הצורה שלהם מושפעת מהחומר שלהם, מה שאין כן משה, ועיי"ש במהר"ל שגם שאר התירוצים תלויים בהבחנה זו.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים