שאלות על רש"י

1)

רש"י: אם כפר...אם זה אינו תלוי, והרי הוא כמו אם כסף תלוה, לשון אשר: לעיל (שמות 20:22) כתב רש"י שרק בשלושה מקומות "אם" איננו תלוי ופרושו 'כאשר' [-"אם מזבח אבנים תעשה", "אם כסף תלוה", "ואם תקריב מנחת ביכורים]?

1.

רא"ם: בשלושת המקומות שמנה רש"י זו חובה שאיננה תלויה בדבר, ואילו כאן הדבר תלוי האם השור יגח. 1

2.

גור אריה: השלושה הנזכרים שם הם תחילת עניין, ואילו כאן- הגם שמדובר בדבר ודאי, זה המשך לאמור לעיל- "השור יסקל וגם בעליו יומת", ומשפטו שישיתו עליו כופר נפש. 2


1

לכן שם פירש רש"י ש'אם' הוא 'כאשר' וכאן לשון 'אשר', כי אין הכרח שכך אכן יקרה.

2

לכן כאן זה לא 'כאשר' אלא 'אשר' כהוראת מילת 'אם'. [-רק במקומות שכתוב 'אם' בתחילת ענין, בפשוטו זה מורה על ענין תלוי ומסופק ולא מחיוב, ולכן נצרך רש"י לפרש זאת בלשון 'כאשר' ללמדך שזו חובה.]

2)

רש"י: דמי ניזק, דברי רבי ישמעאל, רבי עקיבא אומר דמי מזיק: כך כתוב במכילתא, אבל בגמ' (ב"ק דף מ א) כתוב שנחלקו בכך רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא ורבנן, ולמה הניח רש"י את התלמוד שלנו?

1.

גור אריה: בפשוטו "פדיון נפשו" פרושו דמי מזיק כי הוא חייב מיתה, ולכן לא רצה רש"י להביא את הגמ' שלרבנן הפרוש הוא דמי ניזק, כי הלכה כרבים ונמצא שאין הלכה כפשוטו של מקרא. לכן הביא רש"י את המכילתא שלרבי עקיבא זה דמי מזיק, והכלל שהלכה כרבי עקיבא מחברו.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים