שאלות על רש"י

1)

רש"י: וכי ינצו אנשים- זה עם זה: מנין לפרש כך?

1.

גור אריה: אם הכוונה שרבו עם האשה, היה צריך לכתוב 'וכי יריב איש' ולא "אנשים".

2)

רש"י: "ולא יהיה אסון" באשה. "ענוש יענש" לשלם דמי ולדות לבעל: למה לא פרשו להפך- אם לא יהיה אסון בוולדות, יענש בשביל האשה?

1.

רא"ם: בפסוק י"ב כתוב "מכה איש" ולא נפל, והולדות במעי אמן הם ספק נפלים. עיי"ש. 1

2.

גור אריה: הפסוק ממשיך "ואם אסון יהיה, ונתת נפש תחת נפש" ועל ולדות שטרם יצאו לאויר העולם אין לומר "נפש". עיי"ש.


1

הגור אריה משיג על הרא"ם שגם אם ידוע שכלו חודשיו ואיננו נפל, איננו 'נפש', עיי"ש ראייתו.

3)

רש"י: ענוש יענש- יגבו ממון ממנו, כמו "וענשו אותו מאה כסף": מנין לפרש כך, והרי מצאנו 'עונש' שאיננו ממון?

1.

גור אריה: כוונת רש"י- "ענוש יענש" כאן הוא ממון כפי שממשיך הפסוק "ונתן בפלילים" דבר שיש בו נתינה, ואם תאמר ש'עונש' לא נאמר על עונש ממון? הוכיח רש"י שגם על חיוב ממון מצאנו לשון 'עונש'.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים