1)

ויצאה...אין כסף: בגמ' (קידושין דף ד א) דרשו מכאן שאשה מתקדשת בכסף- אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר (-אביה, שיוצאת מרשותו על ידי קידושין). ואע"פ שהפסוק נצרך ללמד שאמה יוצאת בנערות (כפירוש רש"י), אבל יש כאן יתור כי אפשר לכתוב 'אן כסף' בלי יו"ד (כמו "מאן בלעם" ו"מאן יבמי"), וכתוב "אין כסף" לרבות שקידושי כסף לאב. וקשה שבכל מקום כתוב 'אין' עם יו"ד, וזה לא דומה ל"מאן יבמי" שם המ"ם היא מאותיות השורש ולא שייך שם יו"ד?

1.

מהר"ל, באר הגולה (ג, עמ' מ"ז, ד"ה ועוד נמצא דבר בדבריהם): כוונת חז"ל ש'אֵין' הוא כמו 'אַין' כמו "מאין יבוא עזרי", ופרושו- איה דבר זה כאשר תחפש אותו. 1 לכן דרשו שיש כסף ביציאה מרשות האב בקידושין- כאן לא תמצא יציאה בכסף אבל במקום אחר תמצא כשתחפש. ומה שדימו חז"ל למילת 'מאן' כוונתם שלא תאמר שהיו"ד של 'אֵין' היא יו"ד ניקוד של הצירֵה, כי אם כך גם ב'מֵאֵן' הייתה באה יו"ד.


1

ולכן דרשו ביבמה "וזרע אין לה"- עיין עליה [כאילו כתוב איה- חפש], ואפילו זרע פסול פוטר אותה. ע"ע בגור אריה, דברים 25:5.

שאלות על רש"י

2)

רש"י: אם אחת משלש אלה לא יעשה לה: מנין לפרש כך, אולי כוונת הכתוב שיעשה לה את שלושת הדברים?

1.

גור אריה: בלתי אפשרי שייעד אותה לו ולבנו.

3)

רש"י: אם אחת משלש אלה לא יעשה לה: למה לא פירש זאת על שלושת הסמוכים- שארה כסותה ועונתה?

1.

גור אריה: אם כך, יתפרש המשך הפסוק "ויצאה חנם" שאם גרע לה משלושת אלו היא תצא בלא גט, וזה לא יתכן.

4)

רש"י: אין כסף לרבות יציאת בגרות: בגמ' (קידושין דף ד א) כתוב להפך- "חנם" אלו ימי בגרות, "אין כסף" אלו ימי נערות?

1.

גור אריה: 1 הפסוק הראשון הוא העיקר, והפסוק השני בא לגלות על הראשון שלא מדובר על בגרות אלא על נערות. כוונת הגמ' שמ"ויצאה חנם" לבדו הייתי לומד ימי בגרות, בא "אין כסף" ללמד ש"ויצאה חנם" אלו ימי נערות. 2


1

כעין דבריו כתב גם הרא"ם בשינוי קצת.

2

עי' בגור אריה שהאריך בביאור הסוגיא בקידושין, ובמחלוקת רש"י ותוספות שם.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים