1)

מה הסדר של "לא תשא" אחרי "לא יהיה"?

1.

מהר"ל, תפארת ישראל (פל"ט בתחילתו, עמ' קי"ז): הנשבע לשקר איננו חוטא בעצמות ה' או ממעט מציאות ה' כמו העובר על "אנכי" או "לא יהיה לך", אבל הוא מחלל את שם ה' ואת כבודו. 1


1

ע"ע לעיל 20:1:10:1

2)

בגמ' (שבועות דף לט א)- העולם נזדעזע כאשר אמר ה' "לא תשא", ובכל המצוות נאמר "ונקה" וכאן "לא ינקה", ונפרעים ממנו וממשפחתו ומכל העולם. ובכל העברות תולים לו שנים ושלושה דורות, וכאן נפרעים מיד, וגם דברים שאש ומים אינם מכלים- שבועת שוא מכלה. וצריך ביאור מהי החומרה של שבועת שוא יותר משאר מצוות?

1.

מהר"ל, תפארת ישראל (פל"ט בתחילתו, עמ' קי"ח, ד"ה תנן בשבועות): יש בשבועה צד חמור- הנשבע לשקר משקר בשמו יתברך, הוא לא כופר בשם ה' אך הוא מחלל את שמו המורה על עצמותו. 1 לכן, א] העולם הזדעזע כשאמר ה' "לא תשא" כי הוא חוטא בכבוד ה' והעולם הוא כבודו. 2 ב] בכל החטאים נאמר "ונקה" כעשה תשובה, אבל כאן "לא ינקה" כי ענין השם הוא מהות שכלי, והשכל אין לו שינוי, 3 ושבועת שוא הוא חטא בשם. ג] נפרעים ממשפחתו ומכל העולם כי שם ה' לא חל על אדם פרטי אלא על הכלל, כי השם הוא המהות השכלי והשכל איננו פרטי אלא כללי. 4 ד] נפרעים ממנו מיד ולא תולים לו כי חטא במהות השכלי שאיננו תחת הזמן. 5 ה] שבועת שוא מכלה גם מה שאש ומים אינם מכלים כי האש והמים פועלים מצד האיכות הגשמית שלהם ולא תמיד בכוחם לפעול, ואילו הנשבע לשקר חוטא במהות השכלי- בשמו יתברך.


1

ובהמשך דבריו הוסיף המהר"ל שהכופר במציאות ה' – מה יפעל באלוקותו יתברך?! אך הנשבע לשקר מחלל את כבודו. ובחידושי אגדות (ח"ד, עמ' ט"ו, ד"ה אף היא, תחילת פרק שבועת הדיינים) הוסיף המהר"ל- אפילו הכופר בעיקר לא עשה דבר לאלוקותו יתברך, וגם כשעשה עבודה זרה- מעשיו בטלים מצד עצמם, אך הנשבע לשקר בשם ה'- כאילו מבטל שמו מן העולם.

2

ובחידושי אגדות (המובא לעיל) הוסיף- בשם ה' נברא הכל, וכשאמר "לא תשא" אם כן אפשר שישבע אדם לשקר וזה ביטול העולם. ועיי"ש עוד שהזעזוע היה מפני שם ה' הנמצא בעולם- ככהנים שכרעו והשתחוו כששמעו את שם ה' יוצא מפי כהן גדול, ובמה שביאר כאן בדבריו הרב הרטמן (הוצאת מכון ירושלים) הערה 24. וע"ע כעין האמור, בחידושי אגדות למהר"ל, ח"ד עמ' ק"מ, ד"ה ומזה תבין, ערכין דף טז א.

3

כלומר- יש מקום לתשובה כי האדם הוא חומרי ולכן הוא בעל שינוי ותמורה, אך כאשר חטא בא מהחלק השכלי של האדם- אז אין מקום לתשובה. עי' במהר"ל בגבורות ה' (סוף פל"א עמ' ק"כ, ד"ה אמנם בשמות רבה) ובנתיבות עולם (נתיב התשובה תחילת פ"א עמ' קמ"ז) וכן בדרך חיים (פ"ד מי"ד, עמ' קפה).

4

ותחילה נפרעים ממנו, אח"כ ממשפחתו, ואח"כ מכל העולם.

5

הרחיב בזה המהר"ל בדרך חיים (פ"ד מ"ד עמ' קס"ט, ד"ה ומזה עצמו תבין).

3)

לא רק שבועת שקר נאסרה אלא גם שבועת שוא- שבועה לבטלה, כגון הנשבע על אבן שהיא אבן. כמו כן למדו מכאן (ברכות לג א) איסור למברך ברכה שאינה צריכה, וצריך ביאור מה טעם הדבר?

1.

מהר"ל, תפארת ישראל (פל"ט עמ' קי"ט, ד"ה והנה התבאר): כשם שהנשבע לשקר מחלל כבוד ה', כך גם המצרף את שמו הגדול לדבר שאיננו או לדבר בטל. 1


1

והוסיף שם שהמזכיר שם שמים לבטלה עובר בעשה, חייב נידוי, ובא לידי עניות, עיי"ש הטעם, וכן האריך בנתיבות עולם (ח"ב, נתיב יראת ה' פ"ג עמ' כ"ט ד"ה ובמסכת נדרים) שאין קיום לדברים גשמיים עם שם ה', וכן מפני שהמזכיר שם שמים לבטלה- הוא עצמו בטל. והוסיף שם את דברי הגמ' בגיטין (דף נז א) אודות חורבנה של הר המלך שהיה זה מפני שהיו רגילים להשבע על אמת (כ"כ במדרש, עי' ילקוט שמעוני פרשת מטות, רמז תשפ"ד) כי מפני שמו יתברך נדחים כל הנמצאים כאשר מזכירים את שמו לחנם, וק"ו לנשבע לשקר.

4)

במכילתא למדו איסור שבועת שקר מ"לא תשבעו בשמי לשקר" (ויקרא 19:12), ומכאן למדו איסור על המקבל על עצמו להשבע- "לא תשא את...אלוקך" מיד שקיבלת על עצמך להשבע אני לך לדיין, וצריך ביאור מה טעם הדבר?

1.

מהר"ל, תפארת ישראל (פל"ט בסופו, עמ' קכ): "לא תשא" לשון קבלה- מיד שקיבל על עצמו להשבע שבועת שקר, הקב"ה לו לדיין, כי הקבלה להשבע היא תחילת השבועה. ועוד- השבועה נעשית בדיבור- בלי מעשה, ומפני שהיא קרובה להעשות, מיד ה' לו לדיין. 1


1

אבל קודם שקיבל על עצמו להשבע- ה' נוהג עמו ברחמים, ולכן כתוב "לא תשא את שם השם אלוקך"

5)

מה ענין השבועה?

1.

מהר"ל, חידושי אגדות (ח"א עמ' קנח, ד"ה ומ"מ מצד, כתובות דף עז ב): כל מעשה אפשר שיעשה ואפשר שלא, אך כשנשבע עליו, אז הוא מצרף את המעשה אל שם ה', ואז המעשה מקויים- מחוייב ולא אפשרי. לכן 'שבועה' תרגומה 'קיימא'. 1


1

ועיי"ש שהצדיק הראוי להשבע, כאשר הוא נשבע הוא מקבל קיום מאת ה' ע"י שהוא מתאחד ומתקשר עם ה' ואז יש לו קיום נצחי והוא נהיה מחויב ולא אפשרי. (ועיי"ש שזה דוקא באדם שלא נשאל מעולם על שבועתו.)

שאלות על רש"י

6)

רש"י: לשוא...הנשבע לחנם ולהבל: מה ההבדל בין חנם להבל?

1.

גור אריה: "שוא" פרושו חינם. ניתן להבין שהאיסור הוא בשבועה שאין לו הנאה ממנה, ולכן הוסיף 'להבל'- שבועה שאין בה ממש.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים