1)

בגמ' (ע"ז דף מג ב) דרשו 'לא תעשון אותי'- איסור עשיית צורת אדם, ומ'לא תעשון איתי' דרשו שלא לעשות כדמות שמשמי מרום- המלאכים שבמדור העליון, וכוכבים ומזלות שבמדור התחתון, וצריך ביאור מה הטעם שנאסרו אלו?

1.

מהר"ל, תפארת ישראל (פמ"ו בתחילתו, עמ' ק"צ): כל אלו שהם עִם ה', הם נבדלים מהאדם, ולכן עשייתם היא דבר זר וחיצון. 1 וכן צורת אדם- כי זו הצורה שבה ה' נראה אל הנביאים. אמנם יש אדם בארץ, אבל זה מעשה ידי ה' ולכן אין בו זרות, אך כשישראל עושים דמות אדם- נחשב כעבודת אלילים ויוצא מרשות ה'. 2


1

וכל זה אפי' בעשיית הדמות לבד- אף שלא על מנת לעובדו. ועי' בהמשך דבריו שיש כאן איסור גם למי שעובד לצורה.

2

לענ"ד כוונתו שלאדם אין תפיסת יד בברואים העליונים (וכן באדם שנברא בצלם אלוקים) ולכן עצם עשיית הדמויות הללו היא יציאה של האדם אל מקומות שלא שייכים לו. והנה, בפשטות עבודה זרה נקראת כך כי אע"פ שעובדים לה היא נותרת זרה, אך במהר"ל כאן הדגש שעשיית הצורות הללו יש בה זרות, ומכאן שהזרות היא עצם האיסור, ובמילים אחרות- העובד עבודה זרה לא עושה זאת למרות שהיא זרה לו, אלא בגלל הזרות שלה. הדברים מפורשים במהר"ל בחידושי אגדות (ח"ג עמ' קסה, ד"ה אבל במתניתא, סנהדרין דף סד א): "העבודה זרה...יוצא מכלל סדר המציאות, ולכך נקרא עבודה זרה...שנקראת אלוהים אחרים, שהם אחרים לעובדיהם". (כעי"ז בנצח ישראל פי"ב עמ' ע"ה.) למדנו לכאורה שעבודה זרה עניינה קשר אל העליונים לא בדרך של חיבור וקירבה, אלא של זרות וריחוק.

2)

מה ענין הכרובים בבית המקדש, ולמה בהם אין סרך של עבודה זרה?

1.

מהר"ל, תפארת ישראל (פמ"ו עמ' קמ"א): כיון שנעשו הכרובים על פי ה', הרי הם ככל הדברים שברא ה' וסידר בחכמתו ואין בזה יציאה מרשותו יתברך, כמו כל הצורות שברא ה', שהרי במקדש נאמר "מקדש ה' כוננו ידיך". (אך כשעושה שלא לפי סדר המצוה- זו עשיית עבודה זרה.) 1


1

ידועים דברי הכוזרי (א, ע"ז-ע"ט) שאדם העושה מעשים הנראים טובים בעיניו מבלי שנצטווה עליהם, הוא ככסיל הנכנס לחדר התרופות ומחלק תרופות מבלי שתקדם לו ידיעה בחכמת הרפואה, ומתוך כך המית אנשים רבים כי לא התרופה מועילה אלא עצת הרופא, וכתב שזהו שורש האמונה ושורש המרי (כלומר- לא די לעשות מעשים טובים כשלעצמם, אלא צריך לעשות זאת בציווי ה'), והמשיך שם (אות צ"ז) שבזה חטאו ישראל בעשיית העגל- לא חשבו להכחיש שה' הוא שהוציאם ממצרים, אלא רצו לעשות צורה מוחשית ליחס אליה את הענין האלוקי, וחטאם היה שעשו צורה מבלי שנצטוו. נראה שהמהר"ל כאן מוסיף עומק שעבודה זרה עניינה החפץ לעבוד מתוך זרות וריחוק (כמבואר בהערה לשאלה הקודמת) וזה שייך רק כאשר אדם עובד מבלי שציווהו ה', אך כשעושה על פי ציווי ה' זה עצמו סדר העבודה. אמנם, המהר"ל רומז שאין כאן זרות מפני ש"מקדש ה' כוננו ידיך" נמצא שהמקדש הוא מעשה ה', ולכן אין זרות בעשיית הכרובים, וצריך ביאור בזה. אולי המכוון שעשיית צורה עניינה עשיית ממוצע שיקשר בין האדם לבורא תוך כדי שמירת מרחק, וזוהי עבודה זרה האסורה לנו. אך המקדש הוא מקום החיבור בינינו לבינו יתברך, עד כדי שמעשי ידינו נקראים מעשי ה'- אין כאן חציצה ולכן אין כאן ריחוק ועבודה זרה.

שאלות על רש"י

3)

רש"י: לא תעשון דמות שמשי וכו': מנין לדרוש כך ולא כמשמעו- על הכרובים, שאם שינה לעשותם כסף הרי הם כאלוהי כסף?

1.

גור אריה: יש כאן כפילות- "לא תעשון...לא תעשו לכם", ולכן תחילת הפסוק מתפרש על דמות שמשי מרום.

4)

רש"י: אלהי כסף...להזהיר על הכרובים: מנין דרשו זאת?

1.

גור אריה: אם לא כן- לשם מה כתוב "אלוהי כסף"?!

5)

רש"י: להזהיר על הכרובים, שאתה עושה לעמוד אתי: לכאורה מילת "אתי" מתייחסת לאיסור הראשון- השמשים שבמרום?

1.

גור אריה: כתוב "אלוהי כסף" בלי וי"ו החיבור, 1 ולכן מילת "אִתִּי" הוראתה כפולה- לא תעשו "אִתִּי" דמות שמשי, וגם "אִתִּי" שהם הכרובים, לא תעשו לכם.


1

ולכן מילת 'איתי' לא נמשכת רק כלפי מעלה אלא גם כלפי מטה- על איסור עשיית כרובים מכסף.

6)

רש"י: שאם עשית ארבעה, הרי הן לפני כאלהי זהב: למה אמר ארבע ולא שלוש?

1.

גור אריה: החידוש הוא שאפילו ארבע אסור אע"פ שזה זוג כמו בכרובים האמיתיים, ומכל שכן שאסור לעשות של שלוש.

7)

רש"י: לא תאמר הריני עושה כרובים בבתי כנסיות: מנין דרשו זאת?

1.

גור אריה: מילת "לכם" מיותרת לדרשה. 1


1

אך מה שכתוב "לא תעשו" כבר דרשנו לחלק את האזהרה דלעיל לשנים- "לא תעשון אתי" דמות שמשי, "אלוהי כסף...לא תעשו" לאסור כרובים של כסף וארבע כרובים של זהב. לכן רק "לכם" מיותר לכרובים שלא במקדש.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים