למה נקראו הימים הללו "ימים רבים"?
מהר"ל, גבורות ה' (פרק כ"א עמ' צ"ג): בחז"ל כתוב הטעם, שהימים היו ימי צער, והכוונה שבימי שמחה ה' מסדר את העולם והעולם מקושר ומאוחד ואין כאן ריבוי, אבל כאשר ה' מוסר את העולם ליד המקרה, אז אין סדר בעולם- אין קשר בין הימים, והם "ימים רבים". 1
הפירוש לכאורה שכאשר השגחת ה' גלויה בעולם, אזי כל הפרטים מתחברים לסדר אחד ולתכלית אחת, אבל כאשר ה' מסתיר פניו- אז כל דבר הולך לדרכו ואין תכלית שמקשרת בין הדברים.
3 לשונות יש כאן- זעקה, שועה ונאקה, וצריך ביאור- מה ענינם?
מהר"ל, גבורות ה' (פרק נ"ד עמ' ר"מ ד"ה ויזעקו): 3 דברים גורמים לתפילה להתקבל- הצועק מצטער הרבה (וזהו "מן העבודה ויזעקו), הוא צועק על דבר שראוי לצעוק עליו (וזהו "ותעל שועתם...מן העבודה), והצועק איננו מרוחק מה' (וזהו "וישמע...את נאקתם").
מהר"ל, גבורות ה' (פרק נ"ד עמ' רמ"א ד"ה ועוד): 3 דברים נצרכים כדי שתתקבל התפילה- האדם מכוון דעתו לגמרי (וזהו "מן העבודה ויזעקו" בכל לב), וצריך שלא ידחו המקטרגים את תפילתו (וזהו "ותעל שועתם אל האלוקים), ושיהיה עת רצון לפני ה' [וזהו "וישמע אלוקים"] 1
עיי"ש עוד (עמ' רמ"ב) בביאור הפסוק לפי מה שדרשו חז"ל שפרעה היה שוחט את בניהם כדי לרחוץ בדמם.
שאלות על רש"י
רש"י: וימת...נצטרע: למה לא פירש כפשוטו?
גור אריה: קשה שמיתת פרעה היא לא סיבה להאנח מהעבודה כי אם לשמוח? אלא שנצטרע ושחט את ילדי ישראל. 1
לפי פשוטו לכאורה יש לומר כפי שכתב המהר"ל בגבורות ה' (פנ"ד עמ' ר"מ ד"ה ונצעק) שאדם לא צועק כשהוא מיואש, ולכן רק כשמת פרעה צעקו ישראל בתקוה שיקום מלך טוב יותר.
רש"י: וימת...נצטרע: אם כך, למה כתוב "וימת"?
גור אריה: מצורע חשוב כמת.
רש"י: וימת...נצטרע: למה מצורע חשוב כמת?
מהר"ל, חידושי אגדות (ח"ב עמ' כב ד"ה ד' חשובים, נדרים דף סד ב): הצרעת היא העדר הגוף, עיי"ש.
רש"י: וימת...נצטרע: בפסוק כתוב שנאנחו מהעבודה ולא בגלל גזירת הבנים?
גור אריה: האנחה הייתה על גזירת הילדים, והיא הייתה "מן העבודה" בצירוף קושי העבודה, ולכן כתוב "ותעל שועתם...מן העבודה"- שועת השחיטה מתוך העבודה. 1
ע"ע במהר"ל בגבורות ה' (פנ"ד ד"ה ועוד דע, עמ' רמ"ב).
רש"י: וימת...נצטרע: למה צריך לגאולתם של ישראל צירוף של 2 דברים- קושי השיעבוד וגזירת השחיטה?
גור אריה: גזירת השחיטה קרובה להכנס לפני ה' בגלל האכזריות שבה, אבל זו לא סיבה לגאולה אלא רק להנצל מגזירת המות, ואילו השיעבוד הוא סיבה לגאולה- שלא יהיו תחת יד פרעה.
רש"י: שוחט...ורוחץ בדמם: במה זה יותר גרוע מהשלכת בניהם ליאור?
מהר"ל, גבורות ה' (פרק נ"ד עמ' רמ"א ד"ה ועוד): בהשלכת הבנים ליאור לא היה לו עסק עמהם, אבל כאן שרחץ בדמם, אין לך אכזריות כזאת.
רש"י: שוחט...ורוחץ בדמם: וכי דם מרפא צרעת?
מהר"ל, גבורות ה' (פרק נ"ד עמ' רמ"א ד"ה ועוד): זו לא הייתה עצה של רופאים אלא החרטומים ברוח טומאה אמרו לו שעליו לגמור גזירתו בישראל.
מהר"ל, גבורות ה' (פרק נ"ד עמ' רמ"ב ד"ה ועוד): המצורע כמת, והדם הוא חיים, ודוקא דמם של ילדי ישראל יחיה אותו כי בהם נאמר "חיים כולכם".
רש"י: שוחט...ורוחץ בדמם: בחז"ל כתוב ששחט 150 ילדים בבוקר, ו-150 בלילה, וצריך ביאור למה דוקא את המספר הזה?
מהר"ל, גבורות ה' (פרק נ"ד עמ' רמ"א ד"ה ועוד): לגבי אומה שהיא כלל צריך לקחת מספר כללי [ולא אחדוֹת], ומאות הם מספר כללי (עיי"ש). ודוקא 3 מאות כי 1 הוא יסוד המספר אבל הוא עצמו אין בו ספירה, ו-2 איננו מספר גמור כי יש בו רק זוג ולא פרד.
מהר"ל, גבורות ה' (פרק נ"ד עמ' רמ"ב ד"ה ועוד): לשנים יש קצה, והקצה יש בו מוות, ואילו האמצעי- השלישי, יש בו חיות. 1
והוסיף המהר"ל שיעקב אבינו היה האב השלישי ולכן הוא לא מת, והכוונה לכאורה שאברהם נוטה לימין-חסד, ושם יש פסולת והעדר חיות שהרי יצא ממנו ישמעאל. יצחק נוטה לשמאל- דין, ושם יש פסולת והעדר חיות שהרי יצא ממנו עשיו. יעקב אין פסול בזרעו והוא חי לגמרי כי מידתו יושר. וכך החרטומים רצו 300 ילדים כי במספר הזה יש חיות גמורה.
