ואיו: למה כתובה לשון זו?
מהר"ל, גבורות ה' (פרק כ' עמ' צ"א ד"ה ויש): חז"ל דרשו שיתרו אמר- שמא מבני שרה הוא שנאמר בה "איה שרה", והכוונה שהוא צנוע כשֹרה שהרי היטיב עמכן ולא בא אלי, ולכן העולם מתברך בזכותו. עיי"ש.
ויאכל לחם: בגמ' כתוב שבזכות שנתן יתרו לחם למשה, זכה להדבק בישראל, וצריך ביאור מה ה'מדה כנגד מדה' כאן?
מהר"ל, גבורות ה' (פרק כ' עמ' צ"ב ד"ה קראן): ה' מפרנס את העולם כמו עיקר האילן שמפרנס את כל הענפים, וכשם שהקרוב יותר אל עיקר האילן ממנו פרנסת הרחוק מהעיקר, כך מי שיותר קרוב אל ה' הוא משפיע פרנסה לאחרים. 1 עיי"ש.
מהר"ל, גבורות ה' (פרק כ' עמ' צ"ב ד"ה קראן): הנבדל [שאיננו חומרי] הוא משפיע, ואילו הגשם [-החומר] הוא מקבל תמיד, ולכן כאשר אדם מאכיל את חברו הוא מתקרב אל המדרגה האלוקית. 2 עיי"ש.
שאלות על רש"י
רש"י: שהמים עולים לקראתו: למה כך היא המידה בזרעו של יעקב?
גור אריה: העולם מתברך בשביל זרעו של יעקב, ולכן המים עולים לקראתם. 1
גור אריה: יעקב נתברך ב"ברכות תהום רובצת תחת", וזו הבאר שעולה.
כי המים הם המביאים את הברכה.
רש"י: שהמים עולים לקראתו: רא"ם: במדרש למדו זאת מכך שלא כתוב 'וישק צאננו' אלא "את הצאן"- גם את צאן הרועים, וקשה שאולי המים לא עלו לקראתו אלא משה שאב לכולם כשם ששאב לבנות יתרו?
גור אריה: יתרו שאל "מדוע מיהרתן" וענו לו על המצרי שהצילן "וישק את הצאן", וקשה שהשקיית כל הצאן היה מעשה נפרד [וזה לא חלק מהתשובה לשאלת "מדוע מיהרתן"]? אלא בהכרח ענו כיצד הִשקה- המים עלו לקראתו [ולכן הן שבו מהר].
רש"י: שהמים עולים לקראתו: למה זו סיבה שלא יעזבו את האיש?
מהר"ל, גבורות ה' (פרק כ' עמ' צ"א ד"ה וישק): דבר זה מורה שהם דבקים במקור הברכה ולכן אין לזרע יעקב אבדון והפסק, ובזרע כזה חפץ יתרו.
רש"י: שמא ישא אחת מכם: במדרש (בר"ר פרשה פ"ו) מפורש שכך לשון הכתוב מפני שדיבר בלשון נקיה, וצריך ביאור מה המעלה בכך?
מהר"ל, נתיבות עולם (נתיב הצניעות פ"ג עמ' ק"ח ד"ה ואמר): לשון מגונה מורה על פחיתות, ואילו לשון נקיה מורה שהוא אדם שכלי [ולא חומרי]. עיי"ש.
