בגמ' נחלקו בפרוש כי טוב- שמו טוב, וי"א ששמו טוביה, וי"א שהוא הגון לנבואה, וי"א שנולד מהול, וי"א שנתמלא הבית אור כשנולד. וצריך ביאור מה סבר כל אחד?
מהר"ל, גבורות ה' (פי"ז עמ' ע"ח): א. טוב שמו- בלידתו הייתה מציאותו הטוב הגמור 1 . ב. טוביה שמו- היה דבק בו עניין אלוקי. ג. הגון לנבואה- בלידתו היה הגון ומוכן להתחבר אל השכינה. ד. נולד מהול- לכל התחתונים יש צירוף אל הרע, אבל משה נולד מהול כי הוא היה מסולק מהרע כאחד מהעליונים. 2 ה. נתמלא הבית אור- כי היה נבדל לגמרי מהגשמיות. 3
מהר"ל, גבורות ה' (פי"ז עמ' ע"ח): נולד מהול כי הוא חלק ה', ונתמלא הבית אור כי הוא התנבא בשם המיוחד ובאספקלריה המאירה. עיי"ש. [וע"ע במהר"ל בחידושי אגדות ח"ב עמ' נ"ב ד"ה ותרא, סוטה דף יב א].
המהר"ל בחידושי אגדות (ח"ב עמ' נ"ב ד"ה ותרא, סוטה דף יב א) הוסיף שהוא היה טוב מצד גופו.
והוסיף המהר"ל בחידושי אגדות שם שהמילה נעשית ביום השמיני כי השמיני הוא למעלה מהטבע שנברא ב-7 ימים, [כי מפאת החומר יש באדם גנות של ערלה, והברית היא למעלה מהסדר הטבעי,] ומשה נולד מהול כי בלידתו הוא היה בעל מדריגה בלתי טבעית.
ומבואר במהר"ל שם שכל דעה מוסיפה במעלת משה בהרחקה מן הגשמיות.
מה משמעות הדבר שמשה רבינו נקרא 'טוב'?
מהר"ל, נתיבות עולם (נתיב האמת פ"א עמ' קצ"ח, ד"ה אמנם): משה נרמז בגמ' בשם 'רב טבות' (כלומר שהוא טוב) או 'רב טביומי' (מלשון 'טוב יום') כלומר שהוא טוב מיום בריאתו, וזה מורה על טוב גמור.
מהר"ל, נתיבות עולם (נתיב האמת פ"א עמ' קצ"ח, ד"ה אמנם): לדעה שמשה מכונה רב טביומי (מלשון טוב יום) הכוונה שהוא מאיר כיום שהרי הבית נתמלא אורה בלידתו, וזה מורה על מעלתו שקרנו פניו כשדיבר ה' עמו. עיי"ש.
ותהר...ותלד: בגמ' כתוב שהיא הייתה מעוברת קודם שהחזיר אותה, וכתוב כאן "ותהר" כדי להקיש ללידה וללמדך שהלידה הייתה שלא בצער- כמו ההריון, וצריך ביאור מה טעם הדבר?
מהר"ל, גבורות ה' (פרק ט"ז עמ' ע"ז, ד"ה ותהר): למדו מכאן שנשים צדקניות לא היו בפיתקה של חוה, כי קודם החטא נברא האדם לחיות שלא בצער, ובפרט בלדת משה שהוא עיקר מציאות העולם. 1
מהר"ל, גבורות ה' (פרק ט"ז עמ' ע"ז, ד"ה ותהר): העליונים שרויים שלא בצער ואילו התחתונים בצער כי הם מוטבעים בחומר, ולכן צדיקים שאינם נוטים אל החומר אינם בצער.
המהר"ל שם מוסיף שגם לצדיקים יש צער כדי לנקותם מן החטא, אבל כאן מדובר על צער שבא מחמת החומר.
שאלות על רש"י
רש"י: נתמלא הבית כולו אורה: מנין דרשו זאת?
גור אריה: לפשוטו קשה למה הטמינה אותו רק בגלל שראתה "כי טוב הוא", והרי כל אדם חס על בנו? אלא שמחמת הסכנה היא לא הייתה מסתירה אותו, ורק משום שנתמלא הבית אורה הבינה שה' איתו להצילו.
רש"י: נתמלא הבית כולו אורה: מה משמעות הדבר? וכיצד זה רמוז במילה טוב?
מהר"ל, נתיבות עולם (נתיב הצדק פ"א עמ' קל"ו ד"ה ואמר ר"א): האור נקרא טוב והצדיק נקרא טוב, כי דבר גשמי הוא עכור, ואילו האור והצדיק נבדלים מהגשמיות.
מהר"ל, דרך חיים (פ"ג מי"ד עמ' קמ"ג ד"ה והנה, ואילך): האדם נברא בצלם אלוקים וזהו האור והזיו של האדם, וזהו אור נבדל- שאיננו גשמי, והאור הוא המציאות לעומת החושך שהוא העדר.
מהר"ל, חידושי אגדות (ח"ד עמ' פ"ב ד"ה יבא, מנחות דף נג ב): הנבדל מהחומר נקרא 'טוב' 1 , וזו מדרגת משה שהיה מתנבא באספקלריה המאירה 2 , ולכן הוא הראוי לקבל את התורה שנקראת 'טוב' כי אין בה בחינה חומרית כלל. 3
כפי שמוסיף המהר"ל שההעדר והחסרון דבק בחומר, והכוונה לכאורה לדברי הרמב"ן (בראשית 1:4) ש"וירא אלוקים כי טוב" פרושו שזה דבר הראוי לקיום, ומובן לפי"ז שהנבדל מהחומר שאין בו חסרון והעדר נקרא 'טוב'.
עי' לקמ' שמות 2:10:6:1 ששמו של משה מורה על כך שהוא נמשה ונבדל מהחומר.
ע"ע כעין זה במהר"ל בתפארת ישראל סוף פי"ב.
