שאלות על רש"י

1)

רש"י: מגיד שהשכינה יצאה לקראתם: מנין דרשו זאת?

1.

גור אריה: "לקראת" לא שייך אלא בשנים ההולכים זה לקראת זה.

2)

רש"י: שנתלש ההר ממקומו ונכפה עליהם כגיגית: מה הטעם שכפה עליהם הר כגיגית, והרי אמרו "נעשה ונשמע"?

1.

תוספות (שבת דף פח א): שמא יחזרו בהם כשיראו את האש הגדולה שיצאה נשמתן. 1

2.

מדרש תנחומא (ורשא, נח ג): התורה שבעל פה קשה ללמוד ויש בה צער גדול ואין לומד אותה אלא מי שאוהב את ה' בכל לבו, ואותה לא קיבלו ישראל עד שכפה עליהם הר כגיגית. 2

3.

גור אריה: כפיית ההר משמעותה שהתורה היא הכרחית ואין קיום בלעדיה. 3 ואלמלא כפיית ההר, היו אומרים שהתורה תלויה ברצונם, ויכולים שלא לקבלה. 4 לכן תחילה ריצה אותם ה', ובשעת הנתינה- נֶתנהּ בהכרח. 5 ובמדרש כתוב שכפה עליהם ההר כדי שיחשבו כאנוסה ויהיה בהם דין (דברים 22:29) "לא יוכל שלחהּ כל ימיו", והכוונה שהמאנס איננו יכול לגרש כי כיון שעשה מעשה בהכרח, נעשה כאן חיבור מוכרח. כך גם החיבור שעשה ה' עם ישראל הוא מוכרח ואין לו הפרה. 6

4.

מהר"ל, תפארת ישראל (פט"ז עמ' נג, ד"ה מופת שלישי): האדם הוא היצור היחיד שיש לו בחירה חופשית, ואם לא יהיה מצווה במעשיו הוא יהיה רשות לעצמו (אמנם בודאי חייו ומותו ביד ה', אבל צריך שגם מצד מעלתו שהוא בעל שכל, יהיה תחת רשות ה'), ולכן זקוק האדם לתורה מן השמים. לכן כפה עליהם הר כגיגית- שלא תהיה זו קבלה מצד האדם, אלא שיקבל עליו את רשות הבורא, וזה צריך להיות על ידי גזרה והכרח.

5.

מהר"ל, חידושי אגדות (ח"ד עמ' כ, ד"ה ומה שאמר, ע"ז דף ב ב): מעשה בראשית היה תלוי ועומד עד קבלת התורה, ולכן כשם שהבריאה הייתה ברצון ה' ועל כרחם של הנבראים, כך גם מתן תורה.


1

גור אריה: אין דעתי נוחה מכך לבטל את זכותם של ישראל שעומדת להם לדורי דורות, ואולי סברו תוס' שכיון שחזרו בהם מחמת יראה, לא נחשב כחזרה למעט זכותם. ובתחילת ההקדמה לאור חדש (עמ' מה) הוסיף המהר"ל שישראל חזרו בהם כי חשבו שה' ימשיך לדבר איתם כפי שדיבר בסיני ולא יוכלו להתקיים, וה' ידע שרק באותה פעם דיבר עמם כך, ולכן אין חזרתם חזרה. ע"ע בתפארת ישראל (פל"ב בתחילתו עמ' צד) מה שהוסיף המהר"ל להקשות על תוספות.

2

מהר"ל, אור חדש (עמ' מו): אין הדעת נוחה למעט זכות ישראל, אלא פרוש הדברים שישראל מצד עצמם ראויים לקבל תורה ולכן לא שייך לכפות אותם על כך, אבל תורה שבעל פה אין קרובה כל כך קבלתה, ולכן בה שייכת כפיה. ואין הפירוש שלא רצו לקבל את התורה שבעל פה, אלא שראוי שהתורה תנתן בכפיה כפי שיבואר בתשובה הבאה.

3

ולכן דרשו "יום השישי" שמעשה בראשית היו תלויים ועומדים עד יום ו' בסיון, ועי' לעיל, בראשית 1:31:2:1 ואילך מה שנתבאר בזה.

4

כפי שאמרו (קידושין דף לא א) 'גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה' ופירש המהר"ל שם (חידושי אגדות ח"ב, עמ' קלט, ד"ה גדול) שהמצוה שייכת [וקשורה] יותר למי שמצווה עליה. ועוד- כשאיננו מצווה נעשה המעשה מצד האדם, וכשהוא מצווה זה נעשה מצד הקב"ה. ע"ע בגור אריה (ויקרא 23:22) שהמצוה ממלאת את רצון ה', ודבר שחפץ בו המלך מאוד, הוא מצוה לעשותו, ולכן גדול המצווה ועושה.

5

ואעפ"כ אמרו חז"ל שיש מכאן מודעא רבא לאורייתא (שלא קיבלו את התורה מרצון), כי בפועל קבלת התורה הייתה בהכרח, והדברים המוכרחים אינם בעצם [כלומר- לא מצד עצמם אלא כח חיצוני שכופה אותם], ויוכלו לטעון שהתורה לא ראויה לישראל. לכן הדור קיבלוה בימי אחשורוש, כי כשהוסיפו עליהם מצוה מרצון, נמצא שהתורה כן ראויה להם מצד עצמם. ע"ע בכל זה במהר"ל בתפארת ישראל פל"ב עמ' צד, ונצח ישראל פי"א, עמ' עא, ד"ה ובפרק.

6

ובתפארת ישראל (סוף פנ"א עמ' קנח) הוסיף המהר"ל שהאשה היא המקבל, ולמקבל יש שינוי כי הוא חומרי, ואילו האיש הוא הצורה, ולכן כאשר החיבור ממנו- זהו חיבור נצחי. ופירוש דבריו לכאורה שהחומר הוא הפוטנציאל, והצורה חלה בחומר ומוציאה אותו או הפועל (לדוגמא- הברזל הוא חומר, וצורת הסכין מוציאה את החומר אל הפועל.) ולכן החומר הוא דבר המקבל שינוי ונפעל לפי הצורה החלה בו. כך גם ביחס שבין איש לאשה נחשבת האשה כחומר והאיש כצורה, ולכן כאשר החיבור בא ממנו- זהו חיבור קבוע. משום כך צריך היה שקבלת התורה תבוא מאת ה' ולא מישראל.

3)

רש"י: שנתלש ההר ממקומו ונכפה עליהם כגיגית: מה המשמעות של כפיית ההר?

1.

מהר"ל, דרוש על התורה (בתחילתו, הקדמה, עמ' ד): "אנכי ה'...אשר הוצאתיך"- יציאת מצרים היא סיבה לחייב אותנו להיות עבדי ה' ולקבל גזירותיו, כי אלמלא היציאה היו המצרים עושים כליה בישראל. ומכיון שהיציאה הייתה כדי שנקבל תורה, לכן אם לא יקבלו ישראל את התורה הם כאבודים ונדחים ביד מצרים. 1


1

והמשיך שם המהר"ל שרצה הקב"ה שנקבל תורה מתוך חיוב- כעבדים, ולא רק מתוך רצון, ולכן לא היה די במה שאמרו נעשה ונשמע, וכפי שנתבאר בשאלה הקודמת. לפי האמור פירש המהר"ל (שם עמ' ה, ד"ה ולכך אמר) שאת האומות שלא התשעבדו במצרים לא שייך לחייב לקבל את התורה, ומה שאמרו חז"ל שהקב"ה הציע את התורה לכל האומות, הכוונה הייתה שישראל יקבלו את התורה והאומות יהיו טפלים להם, עיי"ש. (ע"ע לעיל, שמות 18:27:2:1.)

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים