כלומר- לא רק מילה חיצונית אלא גם פנימית.

על ההבדל בין יתרו לשאר גרים עי' לקמן (18:27:2:1 בהערות) שיתרו ראשון לגרים, ולעיל (18:1:9:1**) שיתרו ראש לאומות, נמצא שהגירות אצלו איננה חיצונית בעקבות מישהו אחר- אלא מתוך רצון פנימי עמוק, ולכן יש בה את התרת הפחיתות של הערלה. ע"ע לעיל 18:1:10:1*. ע"ע במהר"ל בתפארת ישראל (סוף פ"א) שהגוים מצד תכונת נפשם אינם ראויים לקבלת התורה, והגר נעשה ראוי על ידי שהוא נטפל לישראל.