1)

בגמ' כתוב שהגוברים על עמלק הם שבט יהודה, מנשה ואפרים, ובנימין, וצריך ביאור מה טעם הדבר?

1.

מהר"ל, אור חדש (עמ' קפח, על אסתר 6:13): אצל השבטים הללו שרתה שכינה- בית המקדש בחלק יהודה, המזבח בחלק בנימין, ומשכן שילה אצל יוסף, ומפני שהם דבקים בה', לכן הם גוברים על האויב. ובפרט על המן, כי אז היו ישראל מאוחדים על ידי מזבח אחד 1 (שהרי נאסרו הבמות, בשונה מנוב וגבעון) ולכן הם גוברים על עמלק שמבטל את האחדות, שהרי בגללו אין השם והכסא שלמים. 2


1

עי' במהר"ל בנצח ישראל (תחילת פ"ד, עמ' יט) שבבית שני לא שרתה שכינה כמו בראשון, ומעלתו הייתה מצד ישראל שהם מתאחדים במקדש ויש להם כהן אחד ומזבח אחד, ולפיכך כשחטאו בשנאת חנם, חרב הבית.

2

לכאורה כוונתו לפרש למה דוקא המקדש ומשכן שילה הם הגוברים על עמלק- כי אז ישראל מאוחדים לעומת עמלק שהם השניוּת והמחלוקת כמבואר בשאלה הבאה. ע"ע במהר"ל בחידושי אגדות (ח"ג עמ' קכז, ד"ה ראה יעקב, ב"ב דף קכג ב) שבני עשיו נופלים ביד בני יוסף כי עשיו הוא חיצוני שהרי נתברך בידיו, ואילו יוסף הפכו- אין העין שולטת בו.

2)

למה יצאו להלחם רק למחרת?

1.

מהר"ל, אור חדש (עמ' קסז, על אסתר 5:8): בשונה מכל העמים, עמלק מחולק מהכל- ובפרט מישראל, ולכן רק כשיכלה עמלק יהיה ה' אחד ושמו אחד, כי הם יוצאים מאחדות ה'. משום כך הפלתו היא 'מחר' כי היום הראשון הוא 'אחד' ועמלק הם השניוּת וזו מפלתו. 1


1

לכן גם אסתר אמרה לאחשורוש בסעודה הראשונה "ומחר אעשה כדבר המלך". ודבריו כאן יתבארו לקמן (17:16:2:1) שלכל העמים יש שייכות לגילוי יחוד ה' בכך שהם מתחברים לישראל באופן מסוים, חוץ מעמלק שהם מתנגדים לגמרי לישראל, ולכן הם שניוּת- מעמידים 'ראשית' אחרת לבריאה. מכיון שכך הם לא שייכים אל ה'אחד' וכל ענינם הוא בשניוּת- 'מחר'. ויש לדמות את דבריו למה שביום הראשון למעשה בראשית כתוב "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" ופירש שם רש"י שזה בא לרמוז שהיה ה' יחיד בעולמו, ואילו ביום השני לא כתוב "כי טוב" ומבואר במדרש הטעם כי אז נבראה המחלוקת, הרי שהמציאות הנפרדת של הבריאה- שייכת ליום השני. ע"ע במהר"ל באור חדש (עמ' קפו, על אסתר 6:12): על עשיו אמרו חז"ל שהיה שעיר כדי שיצא הוא וסריותו [-גנותו] עמו, ואילו יעקב איש חלק. כך עמלק וזרעו נבדלים ומרוחקים מהנבראים (ועיי"ש על הגנות של המן שהיה הספר של כפר קרצום), ולכן נאמר על עשיו "בזוי אתה מאוד" (אע"פ שיש לו גם בחינה של חשיבות). והאריך בזה שם (עמ' קל, ד"ה ויבז בעיניו, על אסתר 3:6) שהמן מבזה את הכל מפני שהוא מבוזה. ובגבורות ה' (פ"ח עמ' מח, ד"ה העמיקו) כתב המהר"ל לגבי עשיו- "חשיבות אדום אינו מפני עילוי מציאותם בעצמם...רק הם מציאות שקר ולוקח דבר שאינו ראוי" ולכן נאמר עליו שהוא קטן ובזוי. ע"ע במהר"ל בדרוש לשבת הגדול (סוף הגדה של פסח, עמ' רל, ד"ה ויש לתמוה) ש'עשו' בגמטריא 'שלום' כי יש לו שלום עם עצמו והוא מסולק משלום עם אחרים.

שאלות על רש"י

3)

רש"י: מכאן...כבוד תלמידך חביב עליך כשלך וכבוד חברך כמורא רבך...ומורא רבך כמורא שמים: מה טעם הדבר?

1.

גור אריה: התלמיד מצטרף אל הרב כי אין רב בלא תלמיד, ולכן כבודו ככבודך. החבר מוסיף לו חכמה ולכן בבחינה מסוימת הוא כרבו. רבו נותן לו חכמה ויראת ה' ולכן כבודו ככבוד שמים.

2.

מהר"ל, דרך חיים (פ"ד מי"ג, עמ' קפד): א] חבירות היא כאשר לשנים יש תועלת זה מזה, ומפני שגם לרב יש תועלת מהתלמיד, לכן התלמיד כחבר. ומכיוון שיש להם חיבור בצד מסוים, מצד זה יש ביניהם השתוות. ב] חברים משלימים זה את זה, ובזה דומה החבר לרב. ג] ה' הוא עילת האדם וסיבתו, וכך הרב לתלמיד.

4)

רש"י: צא מן הענן והלחם בו: למה היה צריך לצאת מהענן?

1.

עי' לעיל (שמות 14:19:2:1*) על כך שהענן מנע כניסת אנשים למחנה.

5)

רש"י: מחר- בעת המלחמה אנכי נצב: מנין לפרש כך?

1.

גור אריה: אם לא שמחר תהיה מלחמה, למה דוקא אז "אנכי ניצב"?

6)

רש"י: אנשים -גבורים ויראי חטא: מנין לפרש כך?

1.

גור אריה: 'איש' מורה על גבורה, וירא אלוקים ראוי להקרא כך כי איננו מתפתה לשום אדם ולא ליצרו, כפי שאמרו באבות (ד, א) 'איזהו גיבור, הכובש את יצרו'. 1


1

ובדרך חיים שם (עמ' קסא, ד"ה ואמר גם כן) הוסיף שרק זהו גיבור, כי המנצח מישהו אחר, מעלתו מצד המנוצח, ואילו הכובש את יצרו מעלתו מצד עצמו.

7)

רש"י: אנשים שיודעין לבטל כשפים: מנין לדרוש כך?

1.

גור אריה: כל ישראל היו גיבורים, אלא שנגד עמלק נדרשה גבורה מיוחדת- לבטל כשפים.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים