1)

מה ענין הבאר?

1.

מהר"ל, דרוש על התורה (עמ' כ, ד"ה ובמדרש): כל מזונם היה רוחני- המן כתוב בו (תהלים ע"ח) לחם אבירים שנבלע באיברים והוא מזון רוחני, 1 והבאר שהיה מקור מתברך בברכה נסית, וכן השליו הנקרא עוף השמים- לא מן הארץ. ואת הדברים הארציים וגופניים כולם קבלו ישראל עם קדוש ונבדל במדבר.


1

לגבי המן, עי' מה שנתבאר לעיל, שמות 16:4:5:1 ואילך.

2)

בגמ' (תענית דף ט א) כתוב שלבאר זכו בזכות מרים (לעומת המן שבזכות משה והעננים שבזכות אהרן), וצריך ביאור מה טעם הדבר?

1.

מהר"ל, נצח ישראל (פנ"ד עמ' רא) 1 : מכח מרים הייתה השתוקקותם של ישראל אל עילתם- הקב"ה, השתוקקות התחתונים אל העליונים כנקבה אל הזכר. לכן בזכותה ניתן להם הבאר שהוא נובע ועולה מלמטה למעלה, שהרי האשה נקראת באר שהוא מקור מתעלה. 2


1

ועיי"ש עוד למה המן בזכות משה והעננים בזכות אהרן, וכיצד במות מרים חזר הבאר בזכות משה ואהרן. ועי' לעיל, שמות 16:4:7:1.

2

שמעתי לפרש שהזכר הוא המשפיע- מקור, והנקבה היא המקבלת, אך היא לא מקבלת גרידא אלא יש בה תשוקה, ועל ידי תשוקתה היא מתעלה ונעשה הזיווג. לכן אף שהזכר הוא ה'מקור', אך גם הנקבה נעשית 'מקור' של תשוקה. כך גם יחס ישראל אל הקב"ה- הקב"ה המשפיע וישראל המקבלים, אך כדי לזכות להיות 'מקבלים' עליהם להשתוקק ובכך להתעלות. ע"ע לעיל, שמות 2:15:5:1 ואילך, אודות הבאר וההקשר לאשה.

3)

בגמ' (ב"מ דף פו ב) כתוב שבשכר שנתן אברהם מים למלאכים, זכו לבארה של מרים, וצ"ב למה מייחסים את הבאר לאברהם?

1.

מהר"ל (חידושי אגדות ח"ג עמ' מח, ד"ה בשכר, ב"מ דף פו ב): אוכל ושתיה הם צורך תמידי במדבר שאי אפשר בלעדיו 1 , ואמנם ה' עושה ניסים לפי שעה לישראל אבל דבר שהוא צורך תמידי צריך להיעשות בזכות ישראל 2 , ולכן היה זה בזכות אברהם שעשה כך למלאכים והיה בבחינת "מלוה ה' חונן דל". 3


1

וכן מבואר שם לגבי המן והעננים, הובאו הדברים לעיל, בראשית 18:4:5:1.

2

ובמהר"ל בנתיבות עולם (נתיב גמ"ח, פ"ג, עמ' קנו, ד"ה ובמדרש) הוסיף שגמ"ח מיוחדת בכך שכאשר האדם עושה טוב, נוהג ה' עמו בטוב במידה כנגד מידה, עיי"ש הטעם.

3

והוסיף שם המהר"ל (בד"ה כל מה) שכשגמל אברהם חסד לאנשים פרטיים, אין ראוי מחמת כך לפרנס אומה שלמה, אבל המלאכים אינם פרטיים, ולכן זכו בניו לכל זה.

4)

במשנה (אבות ה, ו) מנו את פי הבאר בין הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, וצריך ביאור מה משמעות הבריאה באותו הזמן?

1.

מהר"ל, דרך חיים (פ"ה מ"ו, עמ' רלו, ד"ה ופירוש המשנה): 1 בין השמשות של שבת קודש הוא במדרגה עליונה יותר משאר ימות הטבע, אבל אי אפשר לומר שלא נברא בו דבר שהרי שבת איננו, 2 ולכן נבראו בו דברים שאינם טבעיים לגמרי אבל הם קרובים אל הטבע. עיי"ש. 3


1

בתחילת דבריו (שם עמ' רלב) מביא המהר"ל את דעת הרמב"ם שרצונו יתברך איננו מתחדש ומשתנה, ולכן גם הניסים הוטבעו בתחילת הבריאה כפי שאמרו חז"ל שבימי בראשית התנה ה' עם ים סוף שיקרע לפני ישראל, והמהר"ל מאריך להתווכח עם הרמב"ם שלא זו כוונת המשנה, עיי"ש. ועי' לעיל (שמות 14:27:3:1 ואילך) שהזכרנו סוגיא זו.

2

בחידושיו לשבת (דף לד א) כתב המהר"ל שבין השמשות הוא ספק יום ספק לילה לא מחמת חסרון ידיעה, אלא זהו זמן שאי אפשר לעמוד עליו מה הוא, ואפי' למשה רבינו היה זמן זה מסופק. נראה שזו גם כוונתו כאן- בין השמשות בעצמותו זהו זמן ביניים בין אתמול למחר.

3

ע"ע לעיל, בראשית 2:1:2:1.

שאלות על רש"י

5)

רש"י בפסחים (דף נד א) כתב שהבאר היה מתגלגל עם ישראל לכל מקום, וצריך ביאור באיזה אופן זה נעשה?

1.

מהר"ל, דרך חיים (פ"ה מ"ו, עמ' רלח, ד"ה ובפירוש אלו): אין נראה שכוונתו שהסלע התגלגל איתם, שהרי לא נזכר שנעשה נס וסלע תלוש נתן מים, אלא מדובר על 'פי הבאר', ובכל מקום שהלכו היה הבאר עולה ונובע, ונברא לו פה שיצאו המים. 1


1

כלומר- ככל באר, גם כאן המים יצאו מבטן האדמה, והנס היה שבכל מקום שהלכו נפתחה האדמה ונבעו מים. עיי"ש עוד שהיה עגול ככברה כפי שכתב רש"י בחוקת.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים