למה מלחמה בעמלק מדור דור, וכי בלתי אפשרי שהם ישתנו?
מהר"ל, גבורות ה' (פמ"ב בסופו, עמ' קסא): עצם צורתם של עמלק שהם מתנגדים לישראל מחמת קדושתם ומעלתם שקנו בקריעת ים סוף, ולכן זה דבר שאין לו שינוי.
בגמ' (סנהדרין דף כ ב) כתוב שאחר ביאת ישראל לארץ עליהם למנות מלך, אח"כ להכרית את עמלק ואח"כ לבנות בית הבחירה, וצריך ביאור למה זהו הסדר?
מהר"ל, חידושי אגדות (ח"ג, עמ' קלח, ד"ה בתחלה מלך, סנהדרין דף כ ב): כשבאו לארץ נעשו אומה שלמה ולכן אז נצטוו למנות מלך שהוא שלמות האומה, וכשיש מלך שתפקידו לסלק את מתנגדי העם- אז עליהם להכרית את עמלק. וכשהם שלמים מלמטה- אז יושלמו לגמרי גם מלמעלה, לבנות להם את בית הבחירה ותהיה השכינה עמהם. 1
והוסיף המהר"ל שאלו 3 שלמויות- זו על גבי זו. וע"ע בדרוש לשבת הגדול (הנדפס בסוף הגדש"פ, לקראת סופו, עמ' רל ד"ה ובפרק קמא): יש כאן 3 שלמויות של ישראל- שלמות עצמם, שלום מאויב חיצוני, ושלום בינם לאביהם שבשמים. לכן יש להקדים השלמת עצמם על ידי המלך, ואז יש להם כח לדחות את האויב המתנגד להם, ואח"כ אפשר שתשרה שכינה עמהם ויהיה כסא מלכותו בארץ.
שאלות על רש"י
רש"י: ויאמר- משה: אולי הכוונה 'ויאמר השם' כפי שממשיך הפסוק "כי יד על כס י-ה"?
גור אריה: הפסוק הקודם מדבר על משה שבנה את המזבח, ועל כך הולך הפסוק הנוכחי.
רש"י: שאין שמו שלם ואין כסאו שלם וכו': מה פרוש הדברים?
גור אריה: כשלעצמו השם הוא שלם, אך אצלינו השלימות לא נמצאת. וביאור הענין- עמלק הוא מזרע עשיו, מתנגד תמיד לישראל, וכשזה קם זה נופל כי הם הופכיים זה לזה. לכן אין השם שלם, כי השם המיוחד הוא "השם אחד"- לא תמצא אצל שום נמצא בעולם, וכשנמצא זרע עשיו בעולם שהם מתנגדים, יש שניוּת בעולם ולכן השם הזה לא נמצא בשלימות. 1 וכן אין הכסא שלם, כי הכסא מורה על המלכות, והמלכות היא אחדות שהרי המלך נבדל מהעם, מיוחד ואין אחר עמו, ולכן אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד. 2 משום כך מלכות ה' איננה נמצאת בשלמות, כי יש שניוּת בעולם עד שיכלה זרע עשיו, "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
אולי הכוונה ששם זה מורה שה' מהווה את הכל והכל ממנו (כדלקמן שאלה 6), ואם יש שניוּת בעולם שמתנגדת למלכות שמים, אזי אין השם מתגלה בשלמות. והוסיף הגור אריה ששאר האומות משתתפות עם ישראל ולכן אינן מעכבות את שלמות השם. כעין דבריו כאן כתב עוד בגבורות ה' (הקדמה שלישית, עמ' כ, ד"ה ואחר שסיים), ובפתח דבריו כתב המהר"ל שה' מולך ומתנשא, וההבדל שנשיא- העם תחתיו מצד מעלתו והתנשאותו, אבל המלך מושל בעם ובכך הוא נבדל מהם, ולכן מעלתו גדולה מהנשיא. וה' מלך מצד שהנמצאים זקוקים למלכות שמים, והוא נשיא מצד שהוא עליון על כולם. ועיי"ש שהמרידה של גוג ומגוג לא תהיה בענין המלוכה, אלא בענין ההתנשאות- שהוא רוצה להתנשא על ה' (לעומת עמלק שמתנגדים למלכות שמים).
לכן אחרי "שמע ישראל" אנו אומרים "ברוך שם" כי אחדותו היא מלכותו, וזה נקרא קבלת מלכות שמים.
רש"י: שאין שמו שלם וכו': מה המשמעות שביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד?
1 מהר"ל, דרך חיים (פ"ג מ"א, עמ' קי, ד"ה ולפיכך אמר): מצד שה' הוא אחד ראוי שיסתלק היצר הרע שהוא השניוּת, וכך יהיה לעתיד- כשיהיה ה' אחד ושמו אחד, אך בעולם הזה היצר לא מסתלק.
מהר"ל, נתיבות עולם (נתיב כח היצר פ"ג בתחילתו, עמ' קכז): ה' אחד בעולמו, אבל מחמת שיש יצר רע בעולם, לפיכך לא נראית אחדותו. לכן אמרו חז"ל שמי שיצרו מתגבר עליו יקרא קריאת שמע, כי על ידי יחוד ה' מסתלק הרע. וע"ע במהר"ל בחידושי אגדות (ח"ג, עמ' קנט, ד"ה כל הזובח, סנהדרין דף מג ב). ע"ע במהר"ל באור חדש (עמ' רג, ד"ה ובכל מדינה, על אסתר 8:17) שבניצחון על עמלק "רבים...מתיהדים" כי עמלק מבטל את אחדות ה', וכשהוא נופל- רבים מתיהדים. וכוונתו מסתמא למה שכתב (בעמ' קט, ד"ה איש יהודי, על אסתר 2:5) ש'איש יהודי' הוא כמו 'יחידי' כי מרדכי ייחד שם ה' בעולם, ולכן הכופר בע"ז נקרא 'יהודי'. וע"ע באור חדש (עמ' רז, ד"ה עשרת, על אסתר 9:10) שבני המן יצאה נשמתם כאחד (ולכן מזכירים את שמותיהם בנשימה אחת) כי עמלק מתנגדים לאחדות ה' ולכן יצאה נשמתם באחד וגופם נתלה כאחד. וע"ע באור חדש (עמ' ריג, ד"ה ומשלוח, על אסתר 9:22) שבפורים שולחים מנות ונותנים מתנות לאביונים כי כשישראל עם אחד, אז הם דבקים בה' שהוא אחד, וזה הנצחון על עמלק.
רש"י: שאין שמו שלם וכו': בגמ' (פסחים דף נ א)- בעולם הבא "יהיה ה' אחד" כי יברכו על שמועות רעות 'הטוב והמטיב' כמו על בשורות טובות, (ולא 'ברוך דיין האמת' כבעוה"ז), ויהיה "שמו אחד" אך בעולם הזה נכתב בשם הויה ונקרא בשם אדנות. וצריך ביאור מה כוונת הדברים?
מהר"ל, נצח ישראל (פמ"ב בתחילתו, עמ' קעג, ד"ה ודבר מבואר): 1 מצד עצמו ה' אחד לעולם, אבל מצד המקבלים יש שינוי, כי הפעולות הבאות מאתו מחולקות- יש לטובה ויש לרעה. וכן מה שמקבלים הנמצאים אינו מאמיתת שמו יתברך כי השם המיוחד נבדל מכל הנמצאים הגשמיים, לכן השם נכתב בשם הויה כי הכתיבה מורה על אמיתת עצמו, אבל הקריאה היא אל האדם- ויש מסך מבדיל בין ה' לאדם, וזהו שם אדנות כי האדון נבדל מהעבד. 2 בעולם הבא יהיה האדם מסולק מהגשמיות, ולכן יהיה ה' נקרא בשם הויה. 3
כאן דרשו שאין השם והכסא שלמים עד 'היום ההוא' שיכלה זרעו של עמלק, ואילו בגמ' בפסחים דרשו ש'ביום ההוא' יברכו גם על הרע הטוב והמטיב, מוכח ששני הדברים עולים בקנה אחד- מציאותם של עמלק היא המונעת מלראות את הטוב שבשמועות הרעות כי הם השניוּת בעולם, וכשיכלה עמלק תתגלה אחדותו יתברך, יקרא ה' בשום הויה, ואז יראו שהכל לטובה.
כלומר- מפני שגשמיים אנחנו יש מחיצה בינינו לקב"ה (כיחס האדון אל העבד כדלקמן) ולכן איננו יכולים לקרוא לה' בשם הויה אלא בשם אדנות, ולכן אנחנו לא מבחינים באחדות שבבריאה- שגם השמועות הרעות לאמתו של דבר הן 'הטוב והמטיב'. אודות הצירוף של שם אדנות לשם הויה, עי' לעיל, שמות 6:2:6:1 ואילך. ועי' במהר"ל בחידושי אגדות (ח"ג עמ' רכג, ד"ה כל הנביאים, סנהדרין דף צט א) שכאשר שם ה' יקרא כפי שהוא נכתב אז יתנהל העולם שלא על פי דרך הטבע (לדעה אחת בגמ') כי אז יהיה ה' לגמרי עם העולם.
כי יש בחינה של צירוף העלול אל העילה (הנבראים אל הבורא) כאב אל בנו, ויש בחינה של הבדל ביניהם שזה עילה וזה עלול [-סיבה ומסובב], ואז נמשלים כיחס האדון אל העבד.
רש"י: שאין שמו שלם: מה משמעות שם י-ה?
מהר"ל, נר מצוה (קרוב לתחילתו, עמ' ט, ד"ה ועוד יש): אות יו"ד היא קטנה ולכן איננה מתחלקת, וזה מורה על אחדותו יתברך שאין בו חילוק. 1 האות ה"א יש בה ד' ונקודה. הד' היא התפשטות 2 , והנקודה שבה"א מורה שה' שהוא אחד- כחו מתפשט על הכל ולכל הצדדים. 3
עי' בשאלה הבאה, ובהערה שם.
כמו 4 רוחות השמים.
עיי"ש שעוה"ב נברא ביו"ד כי שַם ה' אחד לגמרי, ואילו עוה"ז בה"א כי יש בו ריבוי שמתאחד. [ענין זה נתבאר בנצח ישראל פ"ג שה' אחד ולכן הבריאה שבאה מאתו צריכה להיות אחד, ולכן לבראה יש 'ראשית' ומהראשית הושפע הכל, והחלוקה הזו היא כבר מאת הנבראים- המקבלים.] ע"ע במהר"ל בדרך חיים (פ"ה מ"ו, עמ' רלה, ד"ה וזה שאמר) ששם י-ה כולל את השם המיוחד, כי שם הויה בגימטריא 26, וכן שם י-ה במילואו (-הגימטריא של 'יו"ד' ו'ה"א'). לפי"ז פירש המהר"ל את הפסוק "עד מתי רשעים ה' וגו' ויאמרו לא יראה י-ה" כלומר- הפסוק תמה על הרשעים המדמים שאין ה' רואה מעשיהם, והרי ה' הוא הכל ואין נעלם ממנו (כי שם י-ה כולל את שם הויה). לכאורה כוונת הדברים לפי המתבאר כאן שהרשעים מדמים בנפשם להסתיר מעשיהם מאת ה' כי בעוה"ז אין השם והכסא שלמים, אך לאמתו של דבר גם בעוה"ז נמצא שם ה' במילואו- אך בהסתר, ולכן לא לנצח יתאמרו פועלי און, שהרי לבסוף יראו שי-ה מלכותו בכל משלה.
רש"י: יהיה השם שלם: מה משמעות השם השלם?
מהר"ל, דרוש על התשובה (עמ' ע"ט ד"ה וכנגד): אותיות השם הם כנגד 4 תוארים המורים על אמיתת והכרת ה'- 1. ה' אינו גוף וכנגד זה אות יו"ד, כי לגוף יש מרחקים ואילו היו"ד אין לה שיעור באורך ורוחב. 1 2. ה' מחויב המציאות 2 ועל זה מורה האות ה"א- כי 'הא לך' מורה על הישות והמציאות. 3. ה' ניצחי ואין לו התחלה וסוף, ועל זה מורה אות וי"ו שהיא אות ישרה, ולדבר השווה והישר אין קצה וסוף. 3 4. כל הנמצאים, מציאותם היא מאת ה', ועל זה מורה האות ה"א השניה- ממציאותו וישותו נמצאים הכל. 4
מהר"ל, נתיבות עולם (נתיב האמת פ"א עמ' קצט, ד"ה בסוטה): 1. היו"ד הראשונה מורה שהוא אחד, כיו"ד שאיננה מתחלקת, ושהוא קדמון כי קודם שנברא העולם היה ה' אחד ושמו אחד. 2. הה"א הראשונה מורה שה' ברא את העולם כי בה נברא העולם 5 . 3. הוי"ו מורה שה' מעמיד את העולם מבלי נטות ימין ושמאל כוי"ו שנראית כמקל זקוף. 4. הה"א האחרונה מורה שה' מחדש בכל יום מעשה בראשית.
לקו יש מימד של אורך בלבד, ואילו לשטח 2 מימדים- אורך ורוחב, ולגשם 3 מימדים- אורך, רוחב וגובה. אך היו"ד היא נקודה, ולנקודה יש קוטן אין סופי- בלי אורך רוחב וגובה.
כי מציאות הכל תלויה בו, ואילו מציאות ה' אינה תלויה בשום דבר.
עי' מה שהובא מהגור אריה בבראשית 49:33:1:2.
כי האות ה"א מורה על ישות כדלעיל. ע"ע לעיל, שמות 3:14:5:1 ואילך ובהערות שם, וכן 3:15:1:1 ואילך ובכל הפסוק שם. מבואר שם ששם הויה (בניגוד לשם אהי-ה) מורה על אמיתת ההנהגה שאיננה תלויה בנבראים, ושם זה מורה על הטוב הגמור. [לכאורה הפרוש שבראשית היצירה עוד לא היו נבראים שיבחנו לפי מעשיהם, ולכן השורש הראשוני של הבריאה הוא רצונו הפשוט להיטיב- בלי תלות במעשי הנבראים, וכל סדרי ההנהגה נאצלו מהשם הזה- כדי להביא לבסוף לטוב הגמור.] וע"ע בגור אריה לעיל (שמות 6:2) ששם הויה מורה שהוא היה הוה ויהיה- הווייתו בכל הזמנים שהם עבר הוה עתיד, והוא אחד בהם ולא ישתנה.
כפי שהביא רש"י (בראשית 2:4) מחז"ל "בהבראם" בה"א בראם.
