1)

מה ההקשר של פסוק זה אל הפסוק הקודם?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פמ"ז עמ' קצג): אחרי שיעברו ישראל את הארנון והירדן 1 אז "תביאמו ותיטעמו" בבית המקדש שנקרא נחלה, כי נחלה אין לה הפסק שהרי היא ירושת אבות, ולכן נאמרה כאן נטיעה. ומקום זה קשור ומכוון כנגד מקום ישיבת ה' למעלה- "מכון לשבתך", ויותר מזה שיש לו עוד מעלה של קדושה אלוקית- "מקדש השם" 2 ועוד מעלה עליונה יש לו ש"כוננו ידיך" כי המקדש נברא בשתי ידים. 3


1

כמבואר בפסוק הקודם שבניסים הללו הם קנו את מדרגתם העליונה.

2

נ"ל לפרש ש"מכון לשבתך" מורה אמנם שהוא מכוון כנגד הקדושה העליונה, אבל ב"מקדש השם" הוספנו שיש למקדש קדושה עצמית, ואולי זה שייך למה שהובא לעיל מהגור אריה שלדעת הרא"ם עיקר השראת השכינה בעלונים ואילו הגור אריה חולק עליו שעיקר השראת השכינה היא במקדש.

3

כמבואר לעיל שבית המקדש מחמת קדושתו אין בו חילוק, ולכן "מקדש ה' כוננו ידיך" ואין בו חלוקה של שתי ידים.

2)

במשנה (אבות פ"ו מ"י) מנויים חמשה קניינים של הקב"ה, ובהם ישראל שנא' (בפסוק הקודם) "עם זו קנית", והמקדש שנא' "מקדש...כוננו ידיך". וצריך ביאור מה משמעות הקניינים הללו- והרי הכל של הקב"ה?

1.

מהר"ל, דרך חיים (פ"ו מ"י, עמ' שטז, ד"ה יש לך): 1 דבר הקנוי בצד מה (כגון עבד הקנוי למעשה ידים בלבד ולא קנוי קנין גמור) לא יקרה 'קנין' סתם, עד שיהיה ברשות הקונה מכל צדדיו, ולכן 'קנין' צריך להיות מיוחד אל הקונה- בלי שיור. משום כך, אמנם "אשר לו הים...ויבשת ידיו יצרו" אך זה לא נקרא קנין, כי אין אחד מהם שמיוחד לבדו אל השם- אלא שניהם יחדיו, שהרי הים והיבשה הם שני דברים- במה שזה אל ה' אין זה אל ה'. 2 לכן חמשת הדברים הללו הם 'קנין', כי הם מיוחדים לגמרי אל הקונה- מבלי הסרה, וכל דבר שהוא יחידי- בעל הקנין צריך לו ביותר. 3

2.

מהר"ל, דרך חיים (פ"ו מ"י, עמ' שטז, ד"ה ועוד יש לך): רק דבר השייך לעצמו של הקונה ונצרך להווייתו, ראוי להקרא 'קנין'. לכן בית הוא קנין- כי בית הוא צורך של כל אדם- ובהעדרו צריך לקנותו, אך עבד וכלים אינם נקראים 'קנין' כי אפשר בלעדיהם. לכן חמשת הדברים הללו הם קנין ה', כי שם ה' נקרא עליהם והוא צריך אותם לגמרי. 4

3.

מהר"ל, דרך חיים (פ"ו מ"י, עמ' שיט, ד"ה ויש לך): קנין הוא כאשר דבר נמסר אליו ונבדל מזולתו, וחמשת הדברים הללו משום חשיבותם ומעלתם הם נבדלים משאר המציאות בכך שהם נקראו 'ראשית' ונבדלים מהשאר 5 , ונכנסו לרשות ה' ולכן הם 'קנין'. 6


1

חמשת הדברים המנויים במשנה הם- תורה, שמים וארץ, אברהם, ישראל והמקדש. ע"ע לעיל, בראשית 14:19:2:1 ואילך, וכן 14:19:3:1.

2

לכאורה הכוונה שבכל אחד מהם יש גוון אחר של הנהגת ה', וכל אחד נותן רק מבט חלקי.

3

כן הוסיף שם בעמ' שיז, ד" אך כי, וביאר ששמים וארץ הם אחד כי הם כמו עיגול והמרכז שבתוכו (ונתבאר יותר בשאלה 5 ובהערה שם), וזה לא כולל את צבא השמים והארץ. ובעמ' שיט ד"ה והתבאר לך הוסיף- וכל אחד מהחמשה הוא קנין נפרד בפני עצמו- התורה שכלית ואין צירוף עמה, שמים וארץ- מצד העולם הגשמי אין חיבור אליהם, אברהם תחילת המין האנושי- אב המון גויים, ולכן הוא בעל מדרגה בפני עצמו, ישראל נבחרו מכל האומות והם אחד בדבר זה, והמקדש נבחר מכל מקומות הישוב.

4

עיי"ש לגבי כל אחד, לגבי ישראל- נקרא ה' 'אלוקי ישראל' ובהם תלויה אלוקותו, ולגבי המקדש כתוב (מלכים א 8:43) "כי שמך נקרא על הבית הזה", ושם משכן שכינתו.

5

'ראשית' הוא נבדל מפני שהוא שורש לכל מה שבא בעקבותיו.

6

לסיכום- 3 פרושים יש כאן למשמעות ה'קנין'- קנין שלם ולא חלקי, יחס הקונה אל הדבר שהוא זקוק לו, ויחס הדבר הנקנה אל הקונה שהוא רק לו ולא לזולתו.

3)

במשנה (אבות פ"ו מ"י) מנויים חמשה קניינים של הקב"ה, ובהם ישראל שנא' (בפסוק הקודם) "עם זו קנית", והמקדש שנא' "מקדש...כוננו ידיך", ויש להקשות למה מביאה המשנה פסוק נוסף לגבי ישראל- "לקדושים אשר בארץ המה, ואדירי כל חפצי בם", ובפסוק הזה אין לשון קנין? וכן לגבי המקדש- לא נזכר כאן לשון קנין?

1.

מהר"ל, דרך חיים (פ"ו מ"י, עמ' שיח, ד"ה ואחר כך): את הראיה מ"עם זו קנית" יש לדחות שמחמת יציאת מצרים נאמר עליהם כך אבל הם לא 'קניינו', ולכן הוכחנו מ"כל חפצי בם" וא"כ אין לך קנין יותר מזה. 1 בית המקדש הוא קנין כי הוא אחד, שהרי נאסרו הבמות מיד כשבאו למקדש, ולמדו זאת מכאן כי אם שמים וארץ הם קנין אע"פ שכל אחד נברא ביד אחת, המקדש שנברא בשתי ידים ככתוב כאן- ק"ו שהוא קנין. ועוד- מפני שנברא המקדש בשתי ידים הוא אחד כי לא נברא אחר עמו, ולכן הוא 'קנין'.


1

כפי שנתבאר בשאלה הקודמת מה פרוש המושג 'קנין'.

שאלות על רש"י

4)

רש"י: נתנבא משה שלא יכנס לארץ: לכאורה רק אחרי חטא מי מריבה נגזרה עליו גזירה זו?

1.

עי' לעיל, שמות 4:13:1:1, וכן שמות 6:1:2:1, וכן בהמשך שם.

5)

רש"י: מקדש של מטה מכוון כנגד כסא של מעלה: מנין לפרש כך?

1.

רא"ם: "מכון לשבתך" משמעו שזה עיקר ישיבתו, וזה לא יתכן שהרי "השמים כסאי והארץ הדום רגלי"? [אלא שזה מכוון כנגד כסא הכבוד שלמעלה]. 1

2.

גור אריה: לא כתוב 'מקום לשבתך' אלא "מכון לשבתך", לומר שמקדש של מטה הוא מכון למקדש שלמעלה ממנו.


1

נראה שהגור אריה חולק על הרא"ם ואכן הארץ היא עיקר מקום השראת השכינה, והאריך בכך המהר"ל בגבורות ה' מפרק ס"ו ועד ס"פ ס"ח שעיקר השראת השכינה היא בתחתונים, ושם בפ"ע (עמ' שכ) כתב שהשמים והארץ שקולים זה כזה, כי השמים הם תחילת הכל, והארץ שהיא תחתונה היא ההשלמה של הכל, ולכן מקום המקדש הוא בארץ. ע"ע לעיל, (בראשית 28:17:3:1 ואילך) אודות היחס בין מקדש שלמטה למקדש שלמעלה.

6)

רש"י: כנגד כסא של מעלה אשר פעלת: למה הוסיף רש"י מילת 'אשר'?

1.

גור אריה: בפשטות "פעלת" מתייחס אל המכון, ואז משמעות הפסוק שה' פעל ועשה את המכון שהוא מקדש של מטה 1 , וכדי להוציא מזה הוסיף רש"י 'אשר פעלת' ופירוש הפסוק לפי זה- מקדש של מטה הוא מכון לשבתך 2 שהוא מקדש של מעלה אשר פעלת. 3


1

ואין הדבר כן שהרי רק את בית המקדש השלישי יבנה הקב"ה, וכן כתבו רש"י בסוכה דף מא א ד"ה אי נמי, ותוס' שבועות דף טו ב ד"ה אין.

2

כלומר שהוא מכוון כנגד מקדש של מעלה כפי שפירש רש"י.

3

נמצא ש"מכון" הוא מקדש של מטה המכוון כנגד "שבתך" שהוא מקדש של מעלה, וה' פעל ועשה את מקדש של מעלה, לא את של מטה.

7)

רש"י: הטעם עליו זקף גדול וכו': למה צריך להפריד את "מקדש" מ"השם כוננו ידיך"?

1.

גור אריה: רבי אברהם מפראג פירש שאלמלא כן יתפרש הפסוק 'המקדש של ה' כוננו ידיך' וזה נשמע כשתי רשויות, שהרי לא כתוב 'מקדשך כוננו ידיך'. לכן יש להפסיק ביניהם, ויתפרש הפסוק- המקדש אשר כוננו ידיך ה'.

2.

גור אריה: יש מקום לפרש את הפסוק כך- מקדש של א"ד (שם אדנות) כוננו ידיך- השם המיוחד (שם הויה), ולהוציא מזה מפרידים בין "מקדש" ל"כוננו" כדי שיתפרש הפסוק- מקדש אשר שם אדנות כונן אותו, וכוונת הדברים שבשם בן ד' אותיות פעל את מקדש של מעלה ("פעלת הויה"), ואילו את מקדש של מטה הכין בשם אדנות ("מקדש אד-ני") 1 , כי במקדש של מטה מתחברת השכינה עם הנמצאים כמו אדון שיש לו צירוף אל עבדיו, אבל מקדש של מעלה נעשה בשם המיוחד שבו הוא נבדל מהנמצאים. 2


1

והוסיף הגור אריה ש'היכל' עולה בגמטריא 65 כמו שם אדנות.

2

לכאורה כוונת הדברים ששם הויה מורה על הנהגתו יתברך שהיא למעלה ממעשי בני אדם ובחירתם בטוב וברע, ועל כך שרצונו יתברך יתקיים על כל פנים. לעומת זאת שם אדנות מורה על ההנהגה שבה הקב"ה מגיב למעשינו ומנהל את הבריאה לפי בחירתם של בני האדם. לכן מקדש של מעלה מתייחס לשם הויה והמקום הזה קיים עוד קודם שבחרו בני האדם בטוב, והוא לא נחרב כשבחרו בני האדם ברע. לעומת זאת מקדש של מטה נבנה ונחרב על ידי מעשי בני האדם.

8)

רש"י: חביב בית המקדש שהעולם נברא ביד אחת וכו': מה פירוש הדברים?

1.

גור אריה: שמים וארץ ביחד הם מציאות שלמה, אך כל אחד לבדו הוא מציאות חלקית שאין לו קיום. 1 לכן שמים נבראו בימין והארץ בשמאל, כי שניהם נצרכים כמו שהימין והשמאל זקוקים זה לזה, והשמים חשובים יותר מהארץ כמו שהימין חשובה מהשמאל. לכן כתוב "השמים כסאי והארץ הדום רגלי" כי על ידי שניהם מתגלה שם ה' והוא נקרא "אלוקי עולם". לעומת זאת המקדש הוא הכל ושם ה' נקרא על הבית הגדול והקדוש. 2


1

בגבורות ה' (פמ"ז עמ' קצג, ד"ה ואמרו ז"ל) דימה המהר"ל את היחס בין שמים לארץ ליחס של העיגול אל נקודת המרכז שלו- שני דברים נפרדים שאין מציאות לזה בלא זה. לכאורה פרוש הדברים שהשמים הם המשפיעים והארץ היא מקבלת, וכשם שאין קיום למקבל בלי המשפיע, כך המשפיע איננו משפיע אלא כאשר יש מי שיקבל את השפע (ועי' לעיל שאלה 2 אודות היחס שבין שמים לארץ).

2

ובגבורות ה' דלעיל הוסיף המהר"ל שבדבר גשמי שייך חילוק [כי כל דבר שיש בו ממשות- אורך, רוחב וגובה, הוא דבר שניתן לחלוק אותו], אך המקדש נבדל מהחומר, ולכן מחמת קדושתו אין בו חילוק והוא כולל הכל. ובגור אריה (בראשית 28:17) כתב ששמים וארץ נבראו בשתי ידים כי הם נבדלים זה מזה ואין אחד מהם הכל, והשמים בימין כי הימין משובח מהשמאל. לעומת זאת המקדש נברא בשתי ידים כי הוא כולל הכל והוא מחבר בין עליונים לתחתונים, עיי"ש. ובמהר"ל בחידושי אגדות (ח"א עמ' קמט, תחילת כתובות) הוסיף שקדושת בית המקדש איננה מצד מה, אלא ה' מכונן ומקדש אותו מאמיתת עצמו, וזהו 'בשתי ידים'. [אמיתת עצמו- אולי כוונתו שזו לא נקודה פרטית בהנהגה אלא עצם רצונו וגילויו בבריאה, כפי שנראה במהר"ל בנצח ישראל פי"א שישראל נקראים בנים לה' כי בן מגלה את אמיתת עצמו של אביו, דהיינו את הנקודה הפנימית שלו ולא דבר חיצוני, ואילו שאר העמים- הגם שיש להם חלק בגילוי רצונו, אבל רק כסיוע ותוספת לישראל, ולכן אינם ביטוי לאמיתת עצמו יתברך.] ועי' בדרך חיים (פ"א סוף משנה ט"ו, עמ' נג) שבית המקדש נבנה בשתי ידים, ולכן הוא כולל את שני הצדדים- ימין ושמאל שהם אהבה ויראה (ועיי"ש שזה היה בבית שני יותר מבבית ראשון).

9)

רש"י: ואימתי יבנה בשתי ידים...לעתיד לבא: כך כתוב במכילתא, אבל בגמ' (כתובות ה א) נקרא המקדש בהקשר הזה 'מעשה צדיקים' משמע שמדובר על בית ראשון ושני, שהרי מקדש שלעתיד יהיה מעשה הקב"ה?

1.

גור אריה: המקדש שלעתיד יהיה בנין של הקב"ה, לעומת המקדש הראשון והשני שפעל ה' על ידי הצדיקים והם היו כביכול הכלים שעל ידם פעל ה'. לכן כשכתוב "כוננו ידיך" בודאי הכוונה למקדש שלעתיד, אבל מכאן למדו בגמ' שגם מקדש ראשון ושני שהם מעשי ידי הצדיקים- גם הם נבראו בשתי ידים.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים