1)

למה בפרשה זו ('קדש לי') הוזכרה מצות סיפור יציאת מצרים, ובפרשה הבאה ('כי יביאך') זה לא הוזכר?

1.

עי' לעיל 13:2:2:1.

שאלות על רש"י

2)

רש"י: לי ולא לך: קשה למה תשובת הבן הרשע נרמזת אצל שאינו לשאול? ולמה אומרים לבן שאינו יודע לשאול את מה שראוי לומר לרשע?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פנ"ג, עמ' רלד): ל'שאינו יודע לשאול' אומרים שאלמלא המצה לא הייתה היציאה ממצרים, ואומרים לו "עשה ה' לי" כי אין לו שייכות אל המצוה שהרי לא נתן דעתו לשאול, ומכאן רמז לבן הרשע. 1 אלא שהם שונים זה מזה- כי ל'שאינו יודע לשאול' יש חלק במצוה אחרי שאביו מלמדו.

2.

מהר"ל, גבורות ה' (פנ"ג, עמ' רלד): על הבן שאינו יודע לשאול אי אפשר לדעת אם יהיה צדיק או רשע, ולכן אומרים לו- אם תהיה רשע לא היית ראוי להגאל ממצרים. ודרשו שזה בא לרמוז תשובה לבן הרשע, שהרי היה ראוי להעמיד את ה'שאינו יודע לשאול' בחזקת כשרות. 2


1

שאם לא כן- ראוי היה להשיב ל'שאינו יודע לשאול' 'עשה ה' לנו' ולהתייחס למצבו אחרי שאביו מלמדו. כעין דבריו אלו כתב גם בגור אריה כאן. עוד לגבי 4 בנים, עי' לקמן 13:14:1:1 ואילך.

2

וזה לא נכתב אצל הרשע כי התורה כותבת את מה שמפורש בשאלתו, ואת מה שיוצא מהשאלה רמזה התורה כאן, כי ב'שאינו יודע לשאול' הכל דברי האב, וכתוב כל מה שעל האב לומר.

3)

רש"י: לי ולא לך: בהגדה של פסח דרשו משאלת הבן הרשע- "מה העבודה הזאת לכם" לכם ולא לו- שהוציא עצמו מהכלל, וקשה למה לא דרשו כך כלפי החכם שאמר- "אשר צוה ה'...אתכם"?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פנ"ג, עמ' רלד, ד"ה ומה שאמר): הרשע הוציא עצמו מהעבודה- "מה העבודה הזאת לכם", אך החכם מקדים "אשר ציווה ה' אלוקינו"- הוא מודה שה' ציווה זאת. ומה שאמר "אשר ציווה...אתכם"- אם היה אומר 'אותנו' היה משמע שהמצוות קשות עליו, ולכן הוא שואל על אחרים, לומר שאיננו מתרעם. או שהוא עומד על המצוות בראותו אחרים שמקיימים אותם. לעומתו- הרשע אמר "מה העבודה הזאת", והוספת "לכם" היא להוציא עצמו מהכלל.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים