1)

למה נכפל כאן "אשר עבדו בהם בפרך" והרי זה נכתב בפסוק הקודם?

1.

מהר"ל (גבורות ה' פט"ו עמ' עב ד"ה ויעבידו): בפסוק הקודם דרשו שהעבידו ב'פה רך' וכאן 'פרך' כפשוטו.

2.

מהר"ל (גבורות ה' פט"ו עמ' עב ד"ה ויעבידו): למי שפירש בפסוק הקודם "פרך" כפשוטו, כאן הכוונה שאת כל עבודתם- בחומר ובלבנים ובשדה וכן כל עבודתם, את הכל עשו בפרך- בתכלית השיעבוד והקושי.

2)

מה סדר הגזרות הכתובות בפסוקים אלו?

1.

מהר"ל (גבורות ה' פט"ו עמ' עב ד"ה וימררו): א. למען ענותו בסבלותם- עבודה קשה מצד עצמה. ב. ויעבידו...בפרך- מצד המעביד שלא נותן מנוחה. ג. וימררו...בחומר ובלבנים- עבודה שפלה ופחותה שהיא נגד חיי האדם. 1


1

כפי שכתוב כאן במדרש (שמות רבה א,כז): אין לך מלאכה קשה ממלאכת הטיט. ועיין עוד בהמשך דברי המהר"ל שם למה הגזרות היו משולשות.

3)

מה הייתה ההדרגה של השיעבוד כפי שכתוב כאן בפסוק?

1.

מהר"ל (גבורות ה' פט"ו עמ' עג ד"ה וימררו): תחילה העבידום בחומר ובלבנים שזו מלאכה קשה- נגד חיי האדם. אח"כ העבידום בשדה כי יותר נח לאדם בביתו שם הוא רגיל. אח"כ העבידו בפרך- החליפו בין מלאכות האנשים לנשים ולכן זה נקרא שמיררו את חייהם. 1 אח"כ שיעבדום בבניהם וזה יותר פנימי כמו שגרעין הפרי נמצא בתוך הפרי.


1

עיין עוד במהר"ל (חידושי אגדות ח"ב עמ' מז ד"ה אמר) שהוסיף להעמיק במה תלויים השיעבודים הללו.

4)

מתי התחילו למרר את חייהם, ולמה דוקא אז?

1.

מהר"ל (גבורות ה' תחילת פי"ב עמ' סד): כאשר נולדה מרים התחילו למרר את חייהם, כי מרים היא התחלת קירבת ישראל לגאולה, ולכן אז גברה ההתנגדות של מצרים.

5)

מה הדגש על 'עבודה בשדה'?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פנ"ה עמ' רמ"ב ד"ה וירא): המצרים התכוונו לבטל את ישראל מדרך ארץ ולכן הלינו אותם בשדה ולא בבתיהם. 1


1

ועל כך דרשו בהגדה של פסח "את עונינו" זו פרישות דרך ארץ.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים