גור אריה: כתוב "אשר עשה לו בנו הקטן" וראייה לבדה איננה עשייה.

גור אריה: מפני שהקב"ה ברכו.

גור אריה: בגמ' (סנהדרין דף ע.) המסקנה שלכ"ע סירסו ולכן קילל את כנען שיהיה עבד במקום הבן שהיה יכול להוליד [כדברי רש"י בפסוק כה], אלא שנחלקו האם גם רבעו. עיי"ש.

גור אריה: מפני שהקב"ה ברכו.

מהר"ל, (באר הגולה, באר חמישי עמ' קב ד"ה בפרק): חם היה דבק בזנות כמו כנען ומצרים בניו, ולכן רבעו וזהו פחיתות הגוף. ולמ"ד סרסו הטעם כי מנח יצא כל העולם והוא היה ראוי להביא ברכה נוספת לעולם, וחם רצה להיות במקומו, ובמה שסרסו היה דבק בהעדר ובקללה, וזהו קלקול הנפש, ולכן הביא קללה לעולם.

מהר"ל, (באר הגולה, באר חמישי עמ' קב ד"ה בפרק): חם לא רבעו וסירסו במעשה אלא ע"י ראיה, כי הזנות נקראת ראיית ערוה, וחם שהיה דבק בזנות נחשבת ראייתו לרביעה. למ"ד סרסו הטעם שכל כחו של האיבר בא ממה שהוא בסתר, והגילוי מבטל כחו.