1)

הואיל והזכירו וכו': מנין לרש"י לפרש כך?

1.

גור אריה: קשה היה לרש"י שהפסוק פתח בתולדות נח וסיים בשבחו.

2)

הואיל והזכירו וכו': וכי תמיד מספר הכתוב בשבח הצדיק כשמזכירו?

1.

גור אריה: צריך להזכיר שבחו דוקא כאשר מזכיר הצדיק אצל הרשע, ולכן כתוב "זכר צדיק לברכה", כלומר, כאשר יש מה שמשכיח את הצדיק (וזהו הרשע שגורם להסתר פנים), אז יש לזכרו לברכה. 1


1

הגור אריה מוסיף שלכן אומרים זצ"ל אחר מות הצדיק, כי אז הוא נשכח.

שאלות על רש"י

3)

רש"י: שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים: מנין שהמעשים כתולדות? ומנין שהם עיקר התולדות?

1.

גור אריה: המעשים הטובים נקראים (בישעיה ג,י) פירות, והם פרי האדם. והם עיקר התולדות שהרי הקדים כאן את המעשים לבנים.

4)

רש"י: שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים: מה טעם הדבר?

1.

גור אריה: בתולדות נעשה האדם שותף עם הקב"ה והקב"ה הוא העיקר, אבל המעשים הטובים הם של האדם לבדו.

2.

גור אריה: התולדות אינם בגופו ואילו המעשים הטובים הם בגופו, והוא כמוליד את עצמו.

5)

רש"י:יש...דורשים...לשבח...ויש שדורשים...לגנאי: במילת "בדורותיו" אין הכרע לשום פירוש, וצריך ביאור מה טעמו של כל פירוש?

1.

גור אריה: מוסכם שנח לא היה חשוב כאברהם שהרי היה מקטני אמנה (רש"י ז,ז), ובודאי מסתבר שאם היה בדור של צדיקים היה צדיק יותר, אלא- עיקרו של הפסוק לספר בשבחו של נח, אבל במילת "בדורותיו" בא המכוון לפרש למה הציל הקב"ה את נח [אף שלפי מעשיו לא היה ראוי לכך]: למי שדרש לגנאי נח ניצל אע"פ שלא היה ראוי מצד עצמו כי לא היה צדיק יותר ממנו באותו דור, ולמי שדרש לשבח היה ניצול גם בדור של צדיקים כי אז היה צדיק יותר.

6)

רש"י: ויש שדורשים...לגנאי: למה סיפר הכתוב בגנות הצדיק? ועוד- רש"י כתב לעיל שהפסוק בא לספר בשבחו של הצדיק?

1.

גור אריה: לא בא הפסוק לספר בגנותו אלא שבחו, אבל מילת "בדורותיו" באה ללמד מידתו של הקב"ה למה נח ניצל.

7)

רש"י: ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום: למה רש"י פתח ב"אילו היה בדור צדיקים" וסיים ב"דורו של אברהם"?

1.

גור אריה: לעומת שאר הצדיקים נחשב נח לצדיק אע"פ שאילו היה ביניהם היה נעשה צדיק יותר, ורק לעומת אברהם לא היה נחשב לכלום. ומה שייחסו ל"דורו של אברהם" דוקא, כי "בדורותיו" בא להבדיל מהצדיק הבא אחרי דורותיו, וזהו אברהם שבא אחר נח.

8)

רש"י: היה צריך סעד לתומכו: מה פירוש הדבר "סעד לתמכו"?

1.

גור אריה: נח היה בבחינת 'בא ליטהר מסייעין לו', ואילו אברהם לא נזקק לסעד.

9)

רש"י: היה צריך סעד לתומכו: כיצד משמע בפסוק שהקב"ה תמך בנח?

1.

גור אריה: "את האלוקים" פירושו שהייתה שכינה עמו ולכן לא בא לידי חטא, אבל באברהם כתוב "התהלך לפני", כלומר- גם בזמנים שהקב"ה ניסה אותו ולא הייתה לו אז דביקות בשכינה, גם אז התגבר אברהם בצידקו.

10)

רש"י: ובא והתפלל...לשון עבר, אלא שהוי"ו שבראשו הופכו להבא: מנין לפרש ש"והתפלל" הוא לשון עבר שנהפך לעתיד ע"י הוי"ו, והרי אפשר לפרש שזה לשון עתיד וה-וי"ו היא וי"ו החיבור?

1.

גור אריה: 'התפלל' בלשון עתיד איננו סיפור דברים אלא ציווי, ובודאי שאין כוונת הכתוב לצוות לגוי לבא להתפלל בבית המקדש כי אין לצוות אלא לנוכח, לכן זה לשון עבר המתהפך לעתיד ע"י ו' ההיפוך [וזה סיפור דברים העתיד להיות ולא ציווי].

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים