לכאורה מספיק היה לספר ששר המשקים חלם חלום ויוסף פתר אותו, ולא היה צריך לספר מה הוא חלם?
מהר"ל (חידושי אגדות ח"ד, עמ' קיא, ד"ה אלו ג', חולין דף צב.): חלום זה הוא התחלת גאולת ישראל כי על ידו ירד יעקב למצרים ושם קנו ישראל מעלתם. לפיכך נרמזו כאן ישראל בגפן שהוא החשוב שבאילנות ושלושת השריגים שלו רומזים לשלושה שרים שיש בעם ישראל, כלומר התחלקות של ימין ושמאל [והקו האמצעי שממצע ביניהם]. 1
מהר"ל (חידושי אגדות ח"ד, עמ' קיא, ד"ה ואמר, חולין דף צב.): שלושת השריגים רומזים לשלושה שרי גויים שישנם בכל דור שמלמדים זכות על ישראל, כי יש צד קירבה בין האומות לישראל (ולכן מקבלים מהם גרים) והם מתחברים אל הגפן- כלומר לישראל. והם מתחלקים ל3 שהם ימין ושמאל [וקו אמצעי]. 2
נראה להוסיף שהמידות מתחלקות לימין- חסד (מידת אברהם), שמאל- דין (מידת יצחק), ולמידת התפארת שהיא הדרך הממוצעת בין שניהם (מידת יעקב), ואלה שלושת המעלות של ישראל ושורשי ההנהגה של ה' עם ישראל- חסד גבורה ורחמים.
גם כאן נראה לענ"ד במהר"ל כמו בפרושו הקודם שהאומות מתחלקות לשלוש מידות- ימין שמאל והממוצע ביניהם וידוע שהמכוון למידות הכעס (-גבורה מקולקלת), תאוה (-חסד מקולקל), וכבוד (-תפארת מקולקלת). נראה שכאן התחדש שהאומות יכולים לתקן את מידתם לטוב ובכך להצטרף לכלל ישראל.
שאלות על רש"י
רש"י: נדמה לי בחלומי כאלו היא פורחת: למה לא כתוב גם על ראיית הגפן- 'והנה כגפן לפני'?
גור אריה: הוא באמת ראה גפן בחלום ולכן שייך לומר "והנה כגפן", אבל את הוצאת הפרח הוא לא ראה בחלומו שהרי הפרחים לא יוצאים כל כך מהר אלא הוא ראה את הפרחים ומזה הוא דימה בחלום שהגפן הוציאה פרחים. 1
גור אריה: אם היה כתוב 'כגפן' היה משמע שהוא לא ראה גפן אלא דבר הדומה לגפן, ולכן כתוב "והנה גפן". על "כפורחת" אין חשש שיבאו לידי טעות כי כבר למדנו שהוא ראה גפן ממש ולכם הכ"ף היא כ"ף הדמיון.
נראה מהגו"א שגם ראיה בחלום שמה ראיה, אבל התהליך של יציאת הפרח הוא בלתי ניתן לראיה- ורק התוצאה נראית- הפרח שיצא. לכן כתוב "כפורחת".
רש"י: נדמה לי בחלומי כאלו היא פורחת: למה לא כתוב כ"ף הדמיון גם על "עלתה ניצה" וגו'?
גור אריה: "עלתה ניצה" זה המשך של "כפורחת" וכ"ף הדמיון עולה על הכל.
רש"י: ואחר הפרח עלתה נצה: ממה בא רש"י להוציא?
גור אריה: משמעות הכתוב שהכל נעשה יחד [-פריחה, הנצה והבשלת אשכולות] ולכן פירש רש"י שהם נעשו בזה אחר זה.
