1)

במה היה שונה הנחש משאר בעלי החיים? ומה הפרוש שהוא היה ערום?

1.

מהר"ל (חידושי אגדות ח"ב עמ' לז ד"ה סוטה, סוטה דף ט.): כמו האדם גם הנחש הקדמוני נברא נבדל משאר בעלי החיים, והוא ונברא בקומה זקופה, אלא שהאדם נבדל מכל והיה תמים [עם ה'] והנחש היה ערום מכל.

2.

מהר"ל (נתיבות עולם, נתיב התמימות פ"א, עמ' רו): האדם נברא עם ה' ולכן היה תמים שאין לו הסרה מהקב"ה ולא היה בעל תחבולות, והנחש היה ערום ומרוחק מה', ובערמתו הסית את אדם וחוה לדעת טוב ורע, וידיעה זו היא תוספת שאין בה צורך לאדם [כי די לאדם לדעת את הטוב]. 1


1

והוסיף שם המהר"ל (עמ' רז ד"ה כמה) לבאר שהתמים הוא עם ה' ואינו מתחכם מדעתו, לעומתו הערום הוא בעל תחבולות משל עצמו, ואיננו עם ה'.

2)

למה ברא ה' את הנחש שהוא בריאה חסרה ביותר?

1.

מהר"ל (חידושי אגדות ח"ב עמ' לז ד"ה סוטה, סוטה דף ט.): אי אפשר שהבריאה תהיה שלימה לגמרי, ולכן כנגד האדם השלם נברא הנחש החסר.

3)

איזה פרי היה עץ הדעת?

1.

מהר"ל (דרך חיים פ"ד מכ"ב, עמ' רד, ד"ה הקנאה): כמה דעות בחז"ל: א] גפן- ועל זה נאמר שהעץ נחמד למראה, וזה כנגד הכח הנפשי של האדם. ב] חטה- ועל זה נאמר שהעץ נחמד להשכיל, וזה כנגד כח השכל שבאדם. ג] תאנה- ועל זה נאמר שהעץ טוב למאכל וזה כנגד כח התאוה [שבגוף]. ד] אתרוג- כנגד החמדה וזה כולל את כל חלקי האדם. עיי"ש עוד במה נחלקו.

שאלות על רש"י

4)

רש"י: היה לו לסמוך "ויעש לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם" וכו': לכאורה הכל כתוב כסדר, שהרי רק אחרי החטא עשה להם כותנות?

1.

גור אריה: משמעות הפסוק שסיפור הנחש הוא המשך לנאמר לעיל שהיו ערומים ולא יתבוששו, ולכן היקשה רש"י שלכאורה עשיית הכותנות היא ההמשך לפסוק הקודם, ולא מעשה הנחש? ותירץ שהסתת הנחש באה מחמת שראה אותם עוסקים בתשמיש.

5)

רש"י: ערום מכל, ארור מכל: מנין לדרוש כך?

1.

גור אריה: קשה היה לרש"י שאם בא הפסוק לפרש כיצד פיתה הנחש את האדם די היה לכתוב שהנחש היה ערום מהאדם ולמה כתוב "ערום מכל"? אלא שהפסוק בא לתת טעם לעונש שלו.

6)

רש"י: ונתאוה לה: מה פרוש הדבר?

1.

מהר"ל (חידושי אגדות ח"ב עמ' לח, סוטה דף ט.): האדם והנחש מתנגדים זה לזה, והצורות מתנגדת זה לזה כאשר יש להם נושא אחד, וחוה היא החומר הנושא את הצורה. 1

2.

מהר"ל (חידושי אגדות ח"ד עמ' נג תחילת פרק אין מעמידין, ע"ז דף כב:): באדם יש חכמה ובנחש ערמה, ולכן היה חיבור בין הנחש לאדם, וכאשר הסית הנחש את חוה היא הייתה בעלת חסרון, ואז היה ראוי לה הנחש, וזהו שאמרו שהנחש בא עליה והטיל בה זוהמתו. עיי"ש.


1

האשה היא החומר השואף לשאת ולקבל צורה, כי הצורה היא המימוש של החומר, והאדם והנחש צורות סותרות- האדם תם והנחש ערמומי, וכשנעשתה האשה לחומר בעל חסרון ע"י תאוותה נעשתה ראויה לקבל את הצורה החסרה של הנחש, עי' במהר"ל בחידושי אגדות לע"ז דלק'.

7)

רש"י: שמא אמר לכם לא תאכלו: מנין שהנחש דיבר בלשון 'שמא'?

1.

גור אריה: הנחש לא היה בשעת הציווי, ולא שייך שהוא ידבר בלשון ודאי.

8)

רש"י: שמא אמר לכם לא תאכלו: למה הנחש הוא המסית את האדם?

1.

מהר"ל (חידושי אגדות ח"ב עמ' לז, סוטה דף ט.): הנחש הוא חסרון והעדר האדם, ולכן הוא הביא חסרון לאדם להיות מתאוה.

2.

מהר"ל (נתיבות עולם, נתיב העבודה פ"י עמ' קז ד"ה ובפ"ק): כשם שהאדם מלך בתחתונים, כך היה הנחש מלך בחיות והלך בקומה זקופה כמו האדם, ורק משום שיש שייכות בין האדם לנחש, הסית הנחש את האדם. 1


1

והוסיף שם שמי שלא כורע במודים נעשה שדרו נחש אחר מותו, כי אז במות האדם ניטלת ממנו מלכותו כפי שניטלה מהנחש, אך מי שכרע במודים מבטל את מלכותו לפני ה', עיי"ש.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים